בימים האחרונים עלתה על פני השטח המחלוקת בין ההנהגה החרדית לבעלי קבוצת דור-אלון ובראשם דודי ויסמן, כשהרקע לדברים נעוץ בכך שלפני כשנה רכס ויסמן את רשת החנויות AM:PM באמצעות קבוצת דור אלון, שהיא גם הבעלים של "הריבוע הכחול" שבבעלותה נמצאת "שפע שוק" - מותג הקמעונאות החרדי שלהם.
מאז ומעולם הציבור החרדי נמנע מאד מלפרנס עסקים שאינם שומרים שבת. העיתונות החרדית אינה מפרסמת מודעות או תכנים שיווקיים של חברות "מחללות שבת", ובשכונות החרדיות בארה"ב סמל ה"שוימר שעבס" על חלונות החנות הוא תנאי המאפשר ליהודי חרדי להיכנס. אבל, למען האמת הבעיה של הציבור החרדי עם AM:PM אינה מתחילה בבעלות הצולבת עם שפע שוק "החרדית" אלא עם AM:PM עצמה. כמותג וכאמירה לשוק.
רשתות השיווק הגדולות בישראל מעולם לא פעלו בשבת. למעשה AM:PM היא רשת המרכולים הראשונה בישראל בפריסה ארצית שפועלת בשבת בתוככי הערים. יותר מזה, חלק גדול ממיצוב הרשת מבוסס על היותה פתוחה בשבת. בעיניי הנהגת הציבור החרדי, ומסתבר שגם בעיני התאגדות של 147 בעלי מכולות פרטיות בערים בהם פועלת AM:PM, מדובר בכדור שלג שיגרור רשתות נוספות לפתיחת חנויות בשבת, דבר שלמעשה מאלץ גם בעלי עסקים שהיו רוצים לשבות, לפתוח חנויות בניגוד לרצונם מחשש לאיבוד לקוחות והפסד הכנסה.
ואז באה רכישת AM:PM ע"י דור אלון ושידרגה את הדרמה בכמה דרגות.
מאתיים אלף שקל בשעה
אז נכון, ישנן רשתות נוספות שמנהלות מאבק על פתיחת סניפים בשבת, כמו "טיב טעם" במאבקה מול עיריית גבעתיים, אך ההבדל הוא ש"טיב טעם" איננה לוקחת בחשבון כמיליון לקוחות חרדיים ואילו דור אלון כן.
בשביל להבין את העוצמות, המשמעויות וההשפעות שהופכות את הסיפור לדרמה הנה כמה מספרים:
רשתות השיווק החרדיות מנהלות מחזור מוערך של כ 4 מיליארד שקל בשנה ב-36 סניפים ברחבי הארץ. כשליש מהחיתולים בישראל נרכשים עבור תינוקות חרדיים. מחזור חודשי של סניף אחד בבני ברק הגיע השנה לעשרה מליון שקלים, ובערב פסח של השנה שעברה הפדיון באותו סניף עמד על 200,000 ש"ח בשעה!
חדירת הרשתות על חשבון המכולות הפרטיות מגיעה ל-68%, גידול של 100% בעשור. בנוסף, רשת "זול-פה" שבבעלות חרדית, נמכרה לאחרונה לקבוצת "שופרסל" לפי שווי של מיליארד שקל תוך עשר שנים מיום הקמתה!
בקיצור - בישראל של היום אין חברה משמעותית אחת בתחום מוצרי הצריכה שאינה פעילה בצורה משמעותית בשוק החרדי.
ויש את העיתוי, כי כמו שאמר מישהו חכם "הכל שאלה של תזמון" (ובאנגלית זה נשמע יותר טוב). החודש שבין פורים לפסח הוא החודש המשמעותי ביותר עבור הרשתות הקמעונאיות, במיוחד ברשתות החרדיות. בגלל נושאי כשרות ומגוון עצום של חומרות ומנהגים שונים, כמעט כל תכולת המטבח ומוצרי הניקיון מוחלפת. בתקופה הזו כולם משתתפים בחגיגה - מוצרי חלב, בשר, ממתקים, עזרי מטבח, מוצרי נייר ועוד.
המשמעות של חרם צרכנים על רשת משמעותית כמו "שפע שוק" בערב פסח, משפיעה ישירות על מחזורי המכירות של כל הספקים שלקחו בחשבון ביעדי המכירות תקופת פורים פסח חזקה במיוחד.
מה שהכי מעניין הוא לראות איך דווקא החברה החרדית היא זו שעושה "בית ספר" לצרכנות במשק הישראלי - חגיגה של שוק חופשי ושל התארגנות צרכנים. רבני העדה החרדית מעולם לא קראו לחרם צרכנים על טיב טעם כי מעולם לא היו לטיב טעם צרכנים חרדיים. לכולנו מגיעה הזכות להפעיל איזה שיקול שנרצה בכדי להחליט עם לרכוש - שיקול רגשי, שיקול כלכלי או שיקול דתי, ובין אם זה לרכוש חברה, דירה או שקית חלב.
זכותו של מי שיבחר בכך להפעיל חנויות בשבת, אך גם זכותנו לא לקנות ממנו, ומי שמתנגד לעיקרון זה הוא זה שפוגע בעיקרון השוק החופשי.
מאיר גל הוא מנכ"ל משותף בפרסום גל אורן BSD