והרי ידיעה שהגיעה זה עתה: יאיר לפיד הודיע על כוונתו להתמודד בפריימריז לראשות "הבית היהודי". בתגובה לטענות לפיהן לפיד אינו יכול להצטרף למפלגה, בשל היותו חילוני - השיב לפיד שהוא דתי לא פחות מזבולון אורלב: "אני מעריך את התנ"ך, אוהב את עם ישראל, ומקיים את המצוות שנראות לי חשובות - ואהבת לרעך כמוך, כיבוד הורים, ועוד. מה יש, דתיים אחרים מקיימים את כל תרי"ג המצוות?! מבחינתי, להיות דתי זה לשרת בצה"ל, לשמור על חוקי המדינה, ולפעול למען ערכי השוויון, החופש וההומאניזם - שכידוע מקורם הוא ביהדות." הנהלת הבית היהודי מסרה בתגובה: "יאיר לפיד יתקבל אצלנו בזרועות פתוחות. מאז ומעולם שאפנו להיות כלל ישראלים, ולא להצטמצם במגזר הצר. מבחינתנו לפיד הוא דתי לכל דבר, ויחד נוכל לפעול להנחלת ערכי היהדות לכלל האומה".
כל זה, כמובן, לא היה ולא נברא. אבל לאור הצטרפותה של אילת שקד ל"בית היהודי", ותגובותיהם של ראשי המפלגה לטענות ביחס לחילוניותה - לא אתפלא בכלל אם תרחיש הזוי שכזה יתממש ביום מן הימים.
ראשית, אבהיר שאין לי שום דבר אישי חלילה נגד איילת שקד, ואני מעריך מאד את פעולותיה למען העם והארץ. אין לי גם בעיה עקרונית עם מפלגה שמגדירה את עצמה מראש כמפלגה מעורבת של דתיים וחילוניים. מה שכן מפריע לי מאד, הוא הטשטוש והאובדן של הזהות הדתית, שבאו לידי ביטוי באותו ויכוח. התחושה שלי היא, שעבור חלק מהמפד"לניקים לפחות, ה"דת" הנזכרת בשם המפלגה, אינה בדיוק דת היהדות - אלא "דת" הציונות.
וכך אמר גורם במפלגה, ביחס לסעיף בחוקתה, לפיו רק "יהודי שומר תורה ומצוות, או שומר מסורת ישראל", יכול להתקבל אליה: "מסורת ישראל זו הגדרה רחבה [...] מי שמדליקה נרות שבת, או מי שעורך בר מצווה לילדיו או חוגג את ליל הסדר, לא שומר על מסורת ישראל? [...] מה על דתי שמדבר לשון הרע? או שלא מקפיד על 3 תפילות? אין באמת דרך לבדוק את זה" (מתוך אתר סרוגים).
אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. לפי ההגדרות האלה, נתקשה מאד למצוא יהודי שלא שומר בצורה כלשהי על "מסורת ישראל". מה, מי שמקפיד על "לא תרצח" ו"לא תגנוב", לא שומר על מסורת ישראל? אז באמת, למה לא יאיר לפיד? מה ההבדל בינו לבין שקד - במחילה מכבודה? שהיא יותר ציונית ממנו? הרי היא מגדירה את עצמה במוצהר כחילונית, ואפילו לא מתיימר להיות מסורתית או משהו בדומה לזה. אז אם רוצים לשנות את החוקה, ולקבוע שחילוניים יכולים להצטרף למפד"ל - בבקשה; אבל "לגייר" כל חילוני ב"גיור רפורמי" כזה, ולהפוך אותו לדתי, מבלי להרגיש בכלל שיש עם זה בעיה - זה כבר מראה לדעתי על בעיית זהות רצינית ביותר.
התחושה שלי היא, שעבור חלק מהמפד"לניקים וחובשי הכיפות הסרוגות, הדת וההלכה לא תופסים באמת מקום מרכזי בהגדרת זהותם. שבת? כשרות? טהרת המשפחה? הלכה? נו באמת, תעשו טובה. זה הרי לא יותר מכמה מנהגים מסורתיים, שהם עניינו הפרטי של כל אדם. מה שחשוב באמת זה ציונות, צבא, אחדות ישראל, חינוך לערכים (של מסורת ישראל, במעורפל), ולרקוד מחובקים עם חילוניים בשירת "יחד יחד" אדירה. מה אמרתם? אלוקים?! תורה?! הצחקתם אותנו. את אלה תשאירו לעלונים של שבת שאנחנו קוראים בזמן התפילה בבית הכנסת - לא למושב הכנסת.
אל תבינו אותי לא נכון - גם אני בעד ציונות, צבא וכו', וגם אני רואה בהם חלק חשוב מהיהדות. אבל כשהחלק הזה דוחה הצידה את כל המצוות ה"דתיות" יותר כפחות משמעותיות; כשיראת שמיים, שמירת שבת ואמונה בה' לא משחקות שום תפקיד בבחירת המועמדים למפלגה (את מישהו זה מעניין בכלל אם שקד מאמינה באלוקים?), ומה שחשוב הוא רק "ציונות" ו"שמירת המסורת" - אז אני מתקשה לראות מה ההבדל בין המפד"ל לליכוד, בין דתיים לחילוניים, בין נפתלי בנט ליאיר לפיד. חוץ מהכיפה, כמובן. ואח"כ מתפלאים כשרואים איך הנוער מתנהג, וד"ל.
איני יכול שלא להיזכר בהצעתו הצינית של ישעיהו ליבוביץ, להפוך את הכותל המערבי לדיסקוטק, וכך לאחד סביבו את כל עם ישראל; החילוניים ישמחו - כי יהיה להם דיסקוטק, והדתיים ישמחו - כי הנה החילוניים נוהרים לירושלים ולכותל, ומתחברים ל"ערכי מסורת ישראל"...
הייתי רוצה לקוות שהמפד"ל לא תהפוך ל"דיסכותל" מעין זה. כי דת בלי אמונה בה' ומחויבות להלכה - אינה דת, ומפד"ל בלי דת - אינה אלא מפ"ל.
הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט