בעוד התוצאות המרות של חטיפתם של שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח מתבררות, מתחילים אנשי בית הספר שדה כפר עציון לעכל את העובדה שמצאו את הנערים ללא רוח חיים.
"חיפשנו באזור במשך שבועיים. יש כאן המון אזרחים שנרתמו לעניין", מספר בנימין טרופר, שמצא יחד עם צוות בית הספר שדה כפר עציון את הנערים, על רגע המציאה. "הגענו לתא שטח והבנו שמשהו לא נראה טוב, שהאדמה לא נראית טבעית. התחלנו להזיז אבנים ומצאנו שם גופה".
טרופר מספר שהוא, צוותו ומתנדבים נוספים מחפשים במקום בתקופה האחרונה, מתוך היכרות עם השטח, שכן למרות שהוא תושב ירושלים, מתוקף תפקידו הוא מכיר את תא השטח באופן טוב ביותר. "בסופו של דבר אנחנו מכירים את השטח הרבה יותר טוב מחייל צה"ל שהגיע אתמול למקום. כולנו בוגרי צבא, אני מ"פ במילואים וידענו בדיוק איך לעבוד ולמצוא את העקבות".
טרופר מוסיף שמספר שעות אחר האירוע הצוות עדיין נמצא במקום, אך מתחיל להתקפל. על התחושות של מציאת שלושת הנערים שאינם בחיים הוא אומר. "זה מאוד עצוב אבל הרגשנו שחובתנו המוסרית היא לעזור למצוא את הנערים. קיווינו למשהו אחר אבל אחרי שבועיים מורטי עצבים, כשאנחנו מכירים את האויבים האכזריים שלנו ידענו למה לצפות. מצד אחד שמחנו שיכולנו לעזור ולסיים את הפרשייה, ומצד שני אנחנו עצובים על מציאתם כשהם לא בחיים. סגרנו את הסיפור ומצד שני זה מאוד מבאס. קיווינו לסוף טוב".