לראשונה יוגדרו נהלים ברורים לעבודתם של רבני השכונות, זאת בעקבות דו"ח מבקר המדינה אשר מתח לאחרונה ביקורת חריפה על היעדר כל פיקוח וביקורת על עבודת הרבנים.
בין היתר מצא המבקר כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים כך שמשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. וכך התברר כי ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת כ2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. המבקר מצא לדוגמא עיר בה מכהנים שני רבנים בלבד, ולידה עיר בעלת אותו מספר-תושבים ועם חמישה ושישה רבנים.
המשרד לשירותי דת מכין בימים אלו נוהל חדש שיגדיר את תפקידו של רב שכונה, יקבע את התקן למספר תושבים הזכאים לרב, ימנע בחירת קרובי משפחה של הרב המקומי - ולראשונה גם יסדיר נוהל דיווח חודשי לרב העיר ולראש המועצה הדתית.
הבוקר (ד) נחשף הנוהל החדש בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה כפי שהוצג ע"י השר לשירותי-דת, יעקב מרגי. הנוהל החדש קובע גם כי רב שכונה יחויב להתגורר במקום כהונתו, אחרת לא יקבל את משכורתו.
מנכ"ל המשרד לשירותי-דת, אביגדור אוחנה, ציין היום כי מעתה התקן שייקבע הוא רב אחד לכל 15,000 תושבים - כשלא התחום הגיאוגרפי של השכונה הוא הקובע אלא מספר התושבים. נציג ארגון רבני השכונות, הרב משה ראוכברגר, טען בתגובה כי הדבר איננו מספק וכי יש להעמיד את התקן על רב אחד לכל 12,000 תושבים.
בתגובה לטענת המבקר כי מינוי חלק מהרבנים לא בוצע באמצעות מכרז חיצוני, הודיע המנכ"ל אוחנה כי לתנאי הסף לרב שכונה יתווסף כי למועמד לא תהיה קרבת משפחה לרב המקומי בעיר. זאת, בנוסף לתעודת הסמכה לרבנות ולהסכמת רבני העיר לכהונתו. כמו-כן מליאת המועצה הדתית תכהן כועדת מכרזים שתראיין את המועמדים השונים, ותזמן את נציגי בתי הכנסת באזור הבחירה.
זאת ועוד, המשרד יארגן מדי שנה ארבע השתלמויות בנושאים שונים שכל רב יחויב להשתתף בשלוש מהן.
"יש עיוות מהותי בין שכר הרבנים שהממשלה מאשרת - לבין התפקיד הרחב, האינטנסיבי והאחראי שמצפים מהם ודורשים מהם", אמר יו"ר הועדה, ח"כ עתניאל שנלר, בסיכום הדיון. לדבריו, הנהלים החדשים יסייעו "כדי לקבוע האם הרב הוא רק של בתי הכנסת או גם של בתי הקפה והמתנ"ס?", כהגדרתו.