עבודת תחקיר מאומצת של ארגון כושרות מעלה נתונים חמורים במיוחד: רבות מהמסעדות הירושלמיות המחזיקות תעודת כשרות - אינן עומדות בקריטריונים ובתקנות של מועצת הרבנות הראשית הלכה למעשה. ארגוני כשרות רבים, ביניהם המתהדרים בשמות של בד"צים שונים ודמיוניים, אינם מגיעים כלל אל המסעדה שבפיקוחם בכדי להשגיח על כשרותה. עצה קטנה: אל תקראו את הכתבה הזו כשאתם אוכלים במסעדה.
הכול התחיל כשאחד מרבני ישיבת שעלבים, אשר רבים מתלמידיו הם בחורי ישיבה מחו"ל המגיעים לשנת לימוד בארץ ישראל, התעניין להיכן כדאי להפנות את תלמידיו המעוניינים לסעוד את ליבם בעיר הקודש (ולא, אין הכוונה מבחינה קולינארית...). לאחר שחכך בדעתו, החליט להזמין דו"ח מקיף שיברר את רמת הכשרות וההשגחה במסעדות הירושלמיות. קרוב לוודאי שהתוצאות שהעלה מבצע הפרויקט, ארגון כושרות, גרמו לו לשכנע את תלמידיו לחזור לתפריט ביתי.
התחקיר נערך במהלך חודשי שבט - אדר, ובמהלכו נסרקו על ידי מפקח ותיק בארגון כושרות, קרוב למאה בתי מאכל ירושלמים: מסעדות יוקרה ומסעדות עממיות, סטקיות, פיצריות. מותגי מזון מובילים ומסעדות ששמותיהן מהבהבים על שלטי ניאון, שמות שכולנו מכירים בעל פה, תרתי משמע. במהלך התחקיר נבחנו המוצרים במטבחי ומקררי המסעדות, וכן תושאלו עובדים, טבחים ואחראים על הפיקוח המתבצע במסעדה, דבר שגרם לעיתים לתגובות זועמות מצד בעלי המקום, עד כדי גירוש המפקח החוצה תוך כדי צעקות, באחת הפעמים. למרות זאת הצליח ארגון כושרות, במאמצים רבים, ובשימוש בטכניקות רבות ומגוונות, להשלים את התחקיר.
מן התחקיר עולה כי בעיות כשרות קיימות כמעט בכל סוגי ההכשרים:
בד"ץ כתר הכשרות: מדובר בהשגחה נפוצה מאוד במסעדות הירושלמיות. הליקויים המרשימים שנתגלו בבד"ץ זה חמורים ביותר: מנהל ההשגחה מטעם הבד"ץ, החתום בתחתית תעודת הכשרות - חתום בשם שונה (!). עשרות מנהלי מסעדות ועובדים אישרו את העובדה כי אנשי כתר הכשרות מגיעים למקום פעמים בודדות בחודש. במקומות בהשגחה זו, אין דאגה לכשרות שוטפת כגון ניפוי קמח, ברירת קטניות, הפרשת חלה וכן הלאה, ובאחת מהחנויות נתגלו חתיכות בשר שלא הוברר מקורן. אחד ממנהלי הבד"ץ הודה כי לא ביקר במקום מסוים כבר זמן רב, וכי "בעבר הם עשו בעיות אז אנחנו באמת צריכים לראות מה אנחנו עושים איתם", כלשונו. במהלך התחקיר נבדקו עשרות מסעדות בהשגחת כתר הכשרות, ברובן המוחלט לא נכח משגיח מטעמם בזמן הביקור.
בד"ץ נזר ההידור: למרות ההכרזה בתעודת הכשרות כי "כל הבישולים נעשים בפיקוח של ת"ח וירא שמיים...", ברובן המוחלט של המסעדות שנבדקו לא נתגלה משגיח מטעמם. עובדי המסעדות ידעו לספר כי המשגיחים אינם נמצאים בכל שעות העבודה. כמובן שאין אפשרות להבטיח את כשרות הבישולים באופן שוטף - עבודות המטבח הכוללות ניפוי, ברירה, הפרשת חלה וכיו"ב.
ברוב המקומות שבהם קיים הכשר של אחד מהבד"צים הנ"ל, קיימת גם כשרות רגילה של הרבנות ירושלים:
הרבנות ירושלים - כשרות רגילה - מתברר, כי ברבנות ירושלים פועלים לפי נהלים משלהם, השונים מהנהלים שקבעה ואשרה מועצת הרבנות הראשית. למשל: לפי הנחיות מועצת הרבנות הראשית, במקומות עם כשרות רגילה, צריך יהודי להניח את התבשילים על האש. הרבנות ירושלים, בלי להתחשב בספרדים, מורה למשגיחים בכשרות הרגילה להסתפק בהדלקת האש ע"י יהודי. ובכל זאת, ברוב המקומות נתגלה, כי המשגיחים לא עומדים אפילו בכך, ופעמים רבות גם הדלקת האש מתבצעת על ידי טבחים ערבים. מצד שני, במקומות שבהם צולים בשר שאינו מוכשר, הרבנות ירושלים החליטה שאפשר לצלות בשר מוכשר באותו סט הכלים שבו צלו בשר שאינו מוכשר (כמו כבד או לבבות שלא הוכשרו קודם), דבר הנוגד את נהלי הכשרות של מועצת הרבנות הראשית, המחייבת סטים נפרדים בשל הקפדת האשכנזים על כך. נוצר מצב אבסורדי, שבו ייתכן ובסטקייה שיש בה כשרות רגילה של הרבנות ירושלים - גם האשכנזים וגם הספרדים לא יוכלו לאכול. דוגמאות נוספות שנמצאו להבדלים שבין הנהלים לבין הביצוע: אין פיקוח יעיל על ניפוי קמח, ברירת קטניות, הפרשת חלה, כשרות מוצרים נכנסים, ושטיפת עלים ירוקים.
הרבנות ירושלים - כשרות מהודרת: יש הבדל בין מחלקת הכשרות החלבית לזו הבשרית. במקומות שבהם כשרות חלבית למהדרין, בד"כ לא נמצאו בעיות. יש לציין, כי בימים אלו מסיים את תפקידו ברבנות ירושלים הרב האחראי על המסעדות והפיצריות החלביות למהדרין, ובתקופה הקרובה יתכנו שינויים ועדכונים נוספים.
לעומת זאת, בכשרות הבשרית למהדרין, על אף ההקפדה לעמוד בנהלי הרבנות, בהצבת משגיח בכל שעות פתיחת המסעדה, בהשגחה קפדנית על מוצרי המזון הנכנסים ועל עבודות המטבח, מתברר כי בחלק מהמקומות לא מצליחים להקפיד על בישולי נכרים לפי דעת מרן הבית יוסף, דבר הבעייתי בודאי לספרדים שבינינו.
הכשרים שלא נבדקו, אך מוחזקים כהכשרים טובים הם: בד"ץ העדה החרדית, הרב רובין, אגודת ישראל, מחזיקי הדת-בעלזא, הרב מחפוד - בד"ץ יורה דעה, וכן בד"ץ בית יוסף.
עמותת כושרות נוסדה על ידי הרב אליקים לבנון מאלון מורה, המשמש גם כראש ישיבת ההסדר ברכת יוסף באלון מורה, ועומד בראשה כיום הרב משה כ"ץ. מטרת העמותה היא לפקח ולוודא קיום של נהלי הכשרות של הרבנות, במסעדות, באולמי שמחות, במלונות, ובעצם בכל מקום שבו יש צורך בתעודת הכשר ובעבודה לפי נהלים מסודרים. ראשיתה של העמותה בחתונת אחד מאברכי הישיבה, כאשר הרב משה כ"ץ עצמו, נכנס למטבח אולם השמחות, גילה שאין במקום שום משגיח או תעודת כשרות ברת תוקף. העניין נבדק בחתונות נוספות, ופעמים רבות התברר: אין הקפדה לעמוד בנהלים הבסיסיים של הרבנות הראשית. מפקחי עמותת כושרות הינם אברכים ובחורי ישיבה שלמדו את הלכות הכשרות, תוך מתן דגש לתקנון הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, עברו מבחנים בהלכות הכשרות וכן ביצעו סטאז מעשי בשטח. העמותה הוסמכה על ידי הרבנות הראשית לישראל כגוף המכשיר ומכין את משגיחי כשרות למבחנים ארציים שעורכת הרבנות הראשית. הרב מרדכי אליהו נתן בעבר את המלצתו לשימוש בארגון זה.
רב המכיר היטב את מערך הכשרות בירושלים טען כי "מצב הכשרות כל כך קשה, שאם הדברים יצאו החוצה הם פשוט יקטלו כמעט את כל מערך הכשרות. הכשרות הרגילה בירושלים, למעשה, לא קיימת. אדם שאכפת לו מכשרות לא יכול לאכול במקומות בעלי תעודת כשרות רגילה. בנוסף לזה יש את כל הכאילו בד"צים שיש בירושלים - שמן המשחה, נזר ההידור, הועד לשומרי מסורת, כל זה שום דבר. הרבנות פרסמה כמה פעמים שהארגונים הללו הם לא כלום. בהשגחת כתר הכשרות, לדוגמא, גילינו שיש משגיח אחד על מאה מסעדות. הדבר היחיד שהוא עושה זה להסתובב ולאסוף את הכסף".
בשיחה ניסיונית עם מסעדת מרבד הקסמים שלמרגלות היכל שלמה אני מברר מה ההכשר. "זה הכול בד"ץ", עונה לי אחת מעובדות המקום.
איזה בד"ץ?
"בד"ץ כתר הכשרות".
הרב יצחק אילוביצקי, משמש כמ"מ מנהל מחלקת הכשרות בירושלים. אני מרים לו טלפון.
הרב יצחק, אני מקפיד על כשרות, ורציתי לדעת אם אני יכול לאכול במרבד הקסמים.
הרב יצחק: "יש להם כתר הכשרות. זה לא בד"צ שמאושר על ידי הרבנות הראשית. זאת כשרות בדיונית לגמרי".
אבל יש את הכשרות הזאת בעשרות מסעדות בירושלים!
"זה מאוד בזול, למה שלא ייקחו אותם הרבה?"
מישהו מטפל בעניין הזה?
"זה בטיפול הרבנות הראשית".
התגובה נתקבלה מהרב אליהו שלזינגר, הרב הפוסק של הרבנות ירושלים וראש מערך הכשרות בירושלים.
"קודם כל, אין שום הנחיה של הרבנות הראשית לגבי הנחת התבשילים על האש על ידי יהודי בכשרות הרגילה. לא רק זאת, אלא שלפני כמה שבועות נפגשתי עם הרב עמר בכבודו ובעצמו ושאלתי אותו מדוע אי אפשר ליצור מצב שבו גם הכשרות הרגילה תהיה על פי שיטת הבית יוסף. הרב עמר ענה שכשהוא היה הרב הראשי לתל אביב הוא ניסה לעשות את זה בתל אביב, אבל הדבר התגלה כבלתי אפשרי מכיוון שהמשגיחים לא נמצאים לכל היום אלא רק כמה שעות. הוא הראה לי כמה תשובות של הרב עובדיה יוסף שגם נהג כך כשהיה ברבנות הראשית לתל אביב, והתיר לספרדים לאכול במסעדה שיש לה כשרות רגילה גם כשהבישול לא נעשה על פי שיטת הבית יוסף.
התברר לי שגדולי הרבנים הספרדים מבינים בעצמם שאי אפשר לבצע את זה בשטח למרות רצוננו. רצוני האישי לתקן את הדבר הזה, גדול מאוד, אבל כנראה שזה קשה מאוד עד בלתי אפשרי בלי משגיח שנוכח כל היום.
לגבי צליית בשרים לא מוכשרים יחד עם בשרים מוכשרים - בדרך כלל אנחנו לא מאפשרים להכניס למסעדות מוצרי בשר לא מוכשרים, למעט יוצאים מן הכלל. במקרים בודדים בהם המשגיח מתחייב שהוא בעצמו מכשיר במקום את הבשר. ברוב המקומות נכנסים מוצרי בשר רק מוכשרים. לגבי כבד - לא נכנס כבד שאיננו צלוי. או שקונים אותו צלוי או שהמשגיח צולה אותו. אם אתה רואה שמשתמשים באותו שיפוד ושמים עליו כבד - בדרך כלל הכבד הזה צלוי . אנחנו מקפידים על כך מאוד. אם יש ח"ו תקלות - אנחנו רוצים שיודיעו לנו על כך, אדרבה, צריך לדעת שבכל בית פרטי יש תקלות במטבח. בוודאי שיכולות לקרות תקלות גם במסעדות. הציבור שפוקח עין הוא בעצם המפקח הכי גדול שלנו. אם מודיעים לנו אנחנו משתדלים לפתור את זה מיידית.
בקשר להכשר המהדרין של הרבנות - אין לדברים שחר. בכל המסעדות הבשריות יש משגיח במשך כל היום עם הקפדה גדולה שיהיה בישול ישראל על ידי המשגיח או על ידי עובדים יהודיים. אנחנו עומדים על כך בכל התוקף, ואם יש תקלה חוזרת ונשנית - אנחנו גם מורידים כשרות בשביל זה.
לגבי חנן ברנד, ראש מערך כשרות מהדרין הפורש - אנחנו מאוד הצטערנו ומצטערים על כך שהוא עזב את המערכת, אך ידע הציבור שהוא ממשיך להיות לנו לעזר גם אחרי שעזב. הוא עושה זאת בהתנדבות, והבטיח שכל הזמן יהיה לצידנו ויעזור בכל מה שאנחנו צריכים, במיוחד באותה נישה שהוא היה ממונה עליה".
בד"ץ כתר הכשרות ובד"ץ נזר ההידור בחרו שלא להגיב למתפרסם בכתבה, למרות פניית מערכת כיפה.