שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב וברכת ד'.
את חטאי אני מזכיר היום :'(
התקבלתי לעבודה במטה בחירות של אחד המועמדים לראשות העיריה בעיר בה אני מתגורר. עד היום העבודה היתה בסדר גמור: ביקור בבתים של תושבי העיר בשאלה מיהו המועמד המועדף עליהם, חלוקת סדר ברכות לראש השנה במרכז המסחרי וכיו"ב.
אולם היום הגיעה עבודה לא שגרתית: חלוקת פליירים המשמיצים את אחד המתמודדים הנוספים בעיר. תוכן הפלייר בעצמו לא פוגע ולא כותב בבירור שהוא עשה X Y Z , אלא מעלה שאלות ותהיות כלפי אותו מועמד שברור לקורא שהן לגנאי של המועמד.
בנוסף, פלייר אחד ציטט אותו מכתבה לפני שנים רבות, והיה לגנאי שלו ולגנאי של אחד המועמדים ברשימה שלו (הוא הצטרף לרשימה שלו למרות שלכאורה המועמד אמר דברים על אביו המנוח של המועמד לרשימה).
בקיצור, לשון הרע גמור.
לצערי הרב לא שמתי את ליבי לכך. עמוק בפנים הבעתי שאט נפש וזעזוע נורא עקב הכיוון הלא ישר שהם בחרו לעצמם, ואף הבענו (חבריי לצוות ואני) בפני האחראי שלנו את הטענה שזה לא ראוי ולא מכובד כלל וכלל.
אבל, לצערי הרב היום הלכתי שעה ורבע (!) בשכונות בעיר על מנת לחלק את הפליירים האלה.
שעה ורבע של חטא. אלפי צעדים! מאות תושבים שייחשפו לפליירים הנוראיים הללו בגללי :(
כבוד הרב, מה התקנה שלי? מה עלי לעשות??? :(
בכלל אני שוקל לפרוש מכל העבודה הזו בלי נדר, כי זה לא מתאים לי. הכל שם מלוכלך, זה לא אני.
אבל יש כמה בעיות:
1. אני לא רוצה לבייש את דוד שלי שעמל רבות כדי שאכנס לעבודה הזו, אחרי תקופת "יובש" של חוסר מעש.
2. חשבתי לתרום את כל הכסף שאקבל מהעבודה לצדקה בלי נדר - האם זו התקנה? איך אוכל להתמודד עם השאלות של ההורים והמכרים מסביב?
כבוד הרב, אנא עזור לי.
אני מרגיש נורא, במיוחד אחרי ההתרוממות הרוחנית של ראש השנה ושל אתמול ב"ה שזכיתי ללמוד דברים חדשים בתורה, ועל אחת כמה וכמה שמדובר בימים הנוראים!
מתנצל על האורך ועל חוסר הבהירות, אני כותב, מבולבל נורא, ועצוב. עצוב שחטאתי ככה לבוראי !!!
גמר חתימה לחיים טובים ולשלום לנו ולכל בית ישראל בכל מקום שהם בע'ה אמן
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
קשה לי להקל עליך בשלב הראשון.
באמת מדובר בדבר מה איום שמתחולל במערכת בחירות. מותר לאדם לומר את הדברים הטובים שבו, ולמה טוב לבחור בו; מותר גם לכתוב ביקורת אמיתית שהיא עצמה ניתנת לביקורת על המתמודד האחר. אולם הפליירים האלה הם אכן מהאיסורים החמורים ביותר הקיימים בהלכה. הם גם מנצלים את סימן השאלה כדי לעורר תהיות וספיקות אבל לא אומרים שום דבר שניתן להכחיש; הם מנצלים דברים שנאמרו לפני שנים רבות; הם מוציאים דברים מהקשרם, ועוד ועוד.
זה איום ונורא. הרמב"ם כתב: "אמרו חכמים: שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת האומרו והמקבלו וזה שאומר עליו והמקבלו יותר מן האומרו".
אולם, אין תחום שאין בו מסלול של תיקון.
התיקון הוא כמובן קודם כל לעזוב את העשייה השלילית הזו. אם אתה יכול להמשיך בעבודה בלי השליליות – המשך, אולם אם זה תנאי להמשך העבודה – לאור דברי הרמב"ם דלעיל שאל את עצמך אם היית מקבל עבודה שכוללת בתוכה אכילת חזיר, חילול יום הכיפורים או גילוי עריות, ולאור זאת תבין כי אי אפשר לעבוד בעבודה שהיא עבירה יותר חמורה. אני מבין את הבושה מול הדוד, אולם הבושה מול הקב"ה ? מול המועמד האחר ? מול הציבור ? להפך, תוכל להתמודד עם השאלות של כולם מסביב באומרך שאתה לא מוכן לעשות את הצדדים השליליים של הדבר הזה.
דבר שני, חפש דרך לעשות משהו של התקדמות בתחום לשון הרע והלבנת פנים. משהו שיהפוך את מה שעשית למסלול תיקון וצמיחה ושיפור, וזו המשמעות היותר עמוקה של התיקון.
כל טוב ובהצלחה גדולה