שאלה
שלום
קוראים לי ____ אני דתיה בת 17,
יש לי בעיה עם אמא שלי היא אישה מאוד עצבנית וקשוחה היא מקללת אותי כל הזמן ומעליבה אותי מאוד,
יש לי חבר כבר שנה חבר דתי צדיק אפילו דיברנו עם רב אחד והוא אמר שהוא בחור מצוין והשתינו שומרים על עצמינו ולא עושים שטויות והוא מחזק אותי ואני אוהבת אותו מאוד,
ואמא שלי יודעת מזה כי אני לא רוצה לשקר לה
וכל פעם שאני אומרת לה שאני איתו היא מקבלת סיבוב וצורחת עלי ומעליבה אותי ומקללת במילים שלשונאים שלי לא הייתי מאחלת, ולא נגיד שאנחנו חרדים סגורים..המשפחה שלי מאוד פתוח מה לאחיות הגדולות שלי גם יש חברים וכו..
ואליהן היא מתיחסת מהמם! אני מקנאה ביחס שלה אליהן
רק לי ולאחותי הקטנה היא עושה את המוות
כל כך קשה לי לחיות איתה היא כל הזמן מעיפה אותי מהבית ומחזירה כל היום מאימת עלי אני כבר לא יודעת מה היא רוצה ממני אני שונאת אותה שונאת את כל המשפחה שלי שהיא מתעלמת מזה
בבקשה הרב תן לי עצה קשה לי כל כך
תודה רבה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואלת שלום, הצטערתי לקרוא את שאלתך.
את מעלה כאן נקודה מאוד מאתגרת. מצד אחד אנחנו מצווים על כיבוד הורים, אחת מעשרת הדיברות.
מצד שני, במקרה שלך אמא מעליבה אותך, ואת מרגישה שהיחס כלפייך לא מכבד.
אקדים עיקרון חשוב ויסודי. הרבה דברים נתונים לבחירתנו החופשית בחיים. אנחנו בוחרים את בית הספר אליו נלך, בוחרים את החברים שלנו, את הבגדים שנלבש, אפילו את בן ובת הזוג.
יש דבר אחד, חיצוני לנו, שאותו אנחנו לא בוחרים והוא: ההורים שלנו.
ההורים הם התאמת א-להית. לכן מצוות כיבוד הורים נמצאת בצד הימני של הדיברות, אותו צד שמייצג את מצוות בין אדם למקום. הכבוד להורים הוא כבוד לה'.
כשאנחנו מכבדים את ההורים שלנו אנחנו מכירים בעובדה שכל מה שה' מסדר עבורנו הוא מדוייק להפליא.
עכשיו כשאנחנו מבינים את זה, אפשר לגשת אל האתגר בענווה ובאומץ. אכתוב כאן מספר נקודות, שכל אחת מהן היא שיעור שלם, אך מפאת קוצר הזמן נסתפק בזה. אני מזמין אותך להעמיק במהלך הזה ולקוראו כמה פעמים.
1. כיבוד הורים הוא לא משהו טכני, הנה 'הבאתי לאמא כוס מים'. כיבוד הורים זו מצווה עמוקה שבאה לברר נקודה שעלינו לתקן. זאת מתנה מבורא עולם לבירור עצמי, שיוביל לתיקון.
באופן עמוק יותר, ההורים שלנו, מעצם בחירת א-להים בהם, הם יוצרי חיים. לכן הם מתנגדים לכל דבר שממעיט חיים. אם הם מזהים אצלנו, אפילו בתת מודע, משהו שחוסם אותנו מלהביא את האור והחיוּת שלנו לעולם, הם מאתגרים אותו ומזה אנחנו צומחים.
2. מהשאלה שלך בה את מציינת את ההבדל ביחס אלייך לעומת שאר האחים, אני מבין שאמא שלך לא חולה או בעלת בעיה נפשית, וזו התשתית לתשובתי. נראה שיש משהו בך דווקא שמעצבן אותה.
3. אני מציע לפתוח את זה עם אמא. לשאול אותה מה היא חושבת שאת לא עושה נכון, בתחום המידות. זה אפשרי מצידך רק אם את באה להקשיב לכל מה שיש לה להגיד. בלי לענות, בלי לחשוב, בלי לבקר, נקי נקי.
ייתכן והיא תגיד דברים קשים, ואולי אפילו תבכי. אבל את לא משיבה, רק רושמת את דבריה.
אלו שיעורי הבית שלך.
4. צריך להבהיר: אל תתבלבלי, אמא שלך רוצה בטובתך. גם אם היא כועסת עלייך בנקודות מסוימות, אנחנו צריכים לבדוק איפה אנחנו מזויפים. ההורים שלנו מכירים אותנו הכי טוב ומרגישים כל סטייה קטנה. הם רוצים אותנו נקיים וטובים במקסימום, הם המצפן שלנו ואנחנו יכולים להשכיל לפתוח את הלב ולהסכים לקבל או להישאר במצב של כעס ואנטי.
מאחל לך הצלחה רבה בכל מעשי ידייך, ושהקדוש ברוך הוא ימלא משאלות ליבך לטובה ויבשרנו בשורות טובות.