כנס רבני בית הלל על חופש הביטוי: "ראוי לשמור על התכנים במסגרת מכבדת ולא בצורה מתריסה ומבזה"

ארגון רבני ורבניות בית הלל קיים את האסיפה השנתית שלו השבוע. במסגרת  הכינוס התקיים פאנל ודיון בנושא זכות הביטוי וגבולותיה. את הפאנל ארגנו הרבנית ד"ר תהלה אליצור, חברת הוועד המנהל, הרב שלמה הכט, דובר הארגון ובועז אורדמן, מנכ"ל הארגון. הנחה אותו הרב צבי קורן, חבר הוועד המנהל.

המשתתפים בפאנל היו הרב מאיר נהוראי, רב משואות יצחקו יו"ר בית הלל, פרופ' יובל אלבשן, דיקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, רעות פוקס, מנהלת הקהילה ופעילות שטח בפרוייקט 929 ואמיר בן סירה, מנהל פיתוח התוכן בתאגיד כאן.

ארגון בית הלל מוצא חשיבות עצומה בקיומו של שיח משותף, בהצגת העמדות והרעיונות ובהיכרות ההדדית. אמיר בן סירה דיבר על גבולות השיח כפי שנראים לו: הימנעות מפגיעה בחלשים ובמיעוטים. בהקשר של התכנית "היהודים באים" אמר מר בן סירה שלתכניות סאטירה תמיד יש גבולות רחבים הרבה יותר, ואין מקום להגביל אותן יותר מתכניות אחרות, אלא להפך – להעניק להן חופש רחב יותר.

רעות פוקס אמרה שהחשיבות של פרוייקט 929 (ובהשאלה – גם של "היהודים באים") היא בהנגשת התנ"ך לכל דווקא בדרך של ביטול ההיררכיות, שהיא הכרחית כדי להגיע לקהלים נרחבים במדינת ישראל בימינו. לדבריה, גם אם הדברים העולים במיזמים אלה צורמים לחלק מן הציבור הדתי, יש בהם יותר תועלת מאשר נזק.

יש גבול לסאטירה | על 'היהודים באים'

פרופ' יובל אלבשן אמר שלדעתו, מלבד גבולות הטעם הטוב שהם אישיים, המגבלה היחידה על חופש הביטוי היא באמירת שקרים. כאשר יוצרים מראית עין שיקרית על ידי עיוות האמת ומציגים אותה כנכונה ומדוייקת – יש למנוע את פרסום הדברים. הרב מאיר נהוראי אמר שהלכות רבות מגדירות את מה שמותר ואסור לומר ולפרסם. למרות שחופש הביטוי חשוב לנו מאד, מן הראוי לשמור על התכנים ולמסור אותם בתוך מסגרת מכבדת ומכילה ולא בצורה מתריסה ומבזה.