חיה יעל, במקור מהפיליפינים, הגיעה לישראל לצורכי עבודה, במהלכה שהתה בבתי משפחות חרדיות, ונחשפה לאורח חייהם. עם סיום אשרת העבודה שלה, בחרה להתגייר ולאמץ אורח חיים דומה. בנה - משה דוד בן העשר, נולד בישראל, עבר גיור לחומרא בתוך חסידות קרליץ, ולמד בישיבה חרדית. השניים גרים בשכונת התקווה בתל אביב, אך צפויים להיות מגורשים מהארץ בקרוב מאחר והמדינה אינה מכירה בגיור שעברו, בניגוד להחלטת בג"ץ שאישר כי מדובר בגיור מחמיר.
כאשר רצתה חיה להגיש ערעור על ההחלטה, נתקלה בדלתות סגורות בחסות ימי הקורונה, וכשמשרד הפנים נפתח שוב, נטען בפניה כי מועד הערעור חלף. העובדה כי חיה מחלימה ממחלת הסרטן ואינה בקו הבריאות, לא מקלה עימם.
תגובת משרד הפנים: "מדובר באם ובבנה שבקשתם להכרה בגיור האמור הוגשה ונדונה בשנת 2011, שנים רבות לפני פסיקת בג"ץ. אי לכך, בקשתם לקבלת מעמד מטעמי גיור, שבזמנו לא הוכר כלל לצורך מעמד נדחתה. בקשתם המחודשת לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים הוגשה אך ורק בשנת 2019 ולא נמצאה סיבה למתן מעמד. עקב אירועי הקורונה ולפנים משורת הדין, נאפשר לעורך הדין להגיש ערר עד סוף השבוע הנוכחי".
מארגון "עתים", המסייע לציבור בהליך הוכחת יהדות, ובקבלת הכרה רשמית בגיורים נמסר: "לבנו נכמר למשמע הסיפור של משה דוד, שהוא אונאת הגר של ממש - ככתוב במקורותינו: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אדם שמשאיר את עברו מאחוריו וקושר את גורלו בגורל העם היהודי, בצורה אמיתית ונקיה, חובה עלינו לסייע לו, ולא להתעמר בו - קל וחומר אם מדובר בילד. אנו תקווה כי הפתרון לבעייתו של משה דוד ימצא בהקדם, ונעשה כל שביכולתנו להביא לכך".