"תפוס אותי אם תוכל" מבוסס על סיפור חייו האמיתי של פרנק אבינגייל (ליאונרדו דיקפריו), רמאי מקצועי. עוד לפני שמלאו לו שמונה עשרה שנים, פרנק הספיק להתחזות לרופא בכיר, עורך דין, וטייס מקצועי כשבין לבין הוא גם עסוק בזיוף המחאות בשווי אלפי דולרים. הסרט מתאר את המרדף של הנרטי- חוקר FBI מרובע ונחוש אבל קצת לא יוצלח (טום הנקס) בעקבות פרנק, ואת היחסים שנרקמים בין איש החוק לבין הפושע.
כל נושא יחסיו של פרנק עם אביו, ומתוך כך גם קשריו עם הבלש הנרטי, והקושי שבהם כפי שהוא משתקף בסרט, הפכו את הצפייה בסרט, שמוגדר כקומדיה, לחוויה נוגעת ללב.
"תפוס אותי אם תוכל" מספק הזדמנות נפלאה להיווכח עד כמה אנשים הם תמימים ופתיים, וכמה קל לרמות אותם. אביגנייל מצליח בעזרת מחמאה קלילה, ברגע הנכון במקום הנכון, לגרום לאדם לאבד את כל חוש הביקורת והאחריות שלו, האגו שלנו- כמה נזק הוא עשוי להביא… לאורך הסרט מתגבר כל הזמן הרצון לראות מה תהיה ההמצאה הבאה שלו, מה הוא עוד יכול להיות, ולמרות הסכנה שבהתחזותו לרופא, למשל, קשה "לכעוס" עליו במהלך הצפיה.
אחד הדברים המוצלחים בסרט הוא כותרות הפתיחה שלו- אנימציה אפלה של "בלש" משנות השישים, שצוירה, לפי מקורות יודעי דבר, על ידי אנימטור ישראלי מוכשר ביותר. חשוב ביותר- הסרט הרי מתחיל שם, לא חמש דקות אחר כך... גם דיקפריו וגם הנקס מפגינים משחק מעולה וניכר לראות שספילברג ביים את הסרט- בכשרונו, כרגיל.
הסרט לא עמוק- לחובבי הסמנריונים שביניכם אבל גם לא שטחי מדי.
מעורר מחשבות פה ושם, בהחלט שווה צפיה. אני אישית ראיתי פעמיים…
(ליאונרדו דיקפריו, טום הנקס. בימוי: סטיבן ספילברג, 2003)