"אל תכתוב על האלבום הזה אלא אם יש לך זווית אחרת לגמרי" אמר לי דויד העורך המוכשר במיוחד שלי (דויד… ניתן לבצע העברה ישירה לחשבון הבנק שלי 9999) כשאמרתי לו שאני רוצה לכתוב על פרויקט "שיר השירים", שכן הפרויקט המופלא הזה סוקר כבר לפני הפסח על ידי מבקר המוזיקה הישראלית גיא טנא שהזדרז וכתב עליו עוד בטרם הספקתי לתת לו את הזמן הראוי להאזנה. לכשחשבתי על זה לעומק הבנתי שנפל דבר המייחד את הפרוייקט הזה ומדגים את מה שעובר על כלל מוזיקה היהודית המקורית בשנים האחרונות.
הקרוסאובר
ובעברית - חצייה ממרחב אחד למשנהו
עצם העובדה שאלבום שמילותיו כולן מהמקורות, אשר אינו מכיל שום אמירה אישית מסוקר על ידי מבקרי מוזיקה ישראלית, ולא רק על ידי מבקרים העוסקים בז'אנר בלבד, מלמדת על הצלחותו של הפרויקט שהפך את עורו ומצא חיבור לישראלי ועדכני. חיבור הן בצורת הביצוע והן בשל האמנים הישראלים שלא היססו להשתתף בפרויקט "דוסי" ונתנו מקולם ומיצירתם לאלבום המרתק הזה. בעיניי זה דבר משמח במיוחד שהאווירה בתרבות הישראלית מאפשרת ביטוי ליצירה המושפעת ומגיעה ממעמקי התרבות היהודית המסורתית מבלי להתנצל.
נקודה מרתקת נוספת, מעבר לעובדה שמדובר באלבום שתכניו הם מהמקורות, זהו האלבום היחיד שאני מכיר שיש לו תעודת כשרות… ועוד משני רבנים שונים, בנו של הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל אליהו רבה של צפת ואחד הרבנים הבולטים של חסידות ברסלב הרב שלום ארוש.
הסיבה למכתבים המצורפים לאלבום, "אמר רבי עקיבא, אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים", נושא השירה של פרקי שיר השירים שנכתב על ידי שלמה המלך שנויי במחלוקת על פי ההלכה, כשיש האוסרים לשיר מילים משיר השירים. המילים הן בעלות משמעויות רבות ועמוקות וחכמינו חששו שמי שאינו בקיא יחשוב שפירוש המילים הוא ככתבם בדומה לשירי אהבה של חול.
הפרויקט המורכב נוצר על ידי ליאור יאיר מנשה, כאשר אמו חלתה והוא החליט ליצור את האלבום לרפואתה. ליאור פנה למפיק המוזיקלי נדב ביטון שריכז את הפרויקט בו מבצעים 9 ממיטב האמנים במוזיקה היהודית והישראלית, את פרקי "שיר השירים" עם מיטב המפיקים המוזיקליים (תומר מתנה, נדב ביטון, אלדד ציטרין, פטריק סבג, שמוליק דניאל שעשה מאסטרינג לרוב האלבום) ומיטב הנגנים.
למרות הגיוון הרב של האמנים והמפיקים עדיין יש תחושת קונספט זורם שהופך לאלבום אחד שהמעבר בין רצועה לרצועה בו היא נעימה וחלקה ולא דרסטית לאוזן ועדיין מעניינת.
האלבום מחולק בין זמרים ווקאליסטים בעלי קול, מהגדולים ביותר המסתובבים בינינו - עמיר בניון, גד אלבז, דוד ד'אור שנותנים ביצועים ווקאלים מצוינים, שלושתם גם הלחינו את הפרקים שלהם, לעומתם יש את ה"מגישים" שאמנם לא נחנו בגרון אך לעתים הם מרגשים אף יותר, בראשם ניצב שולי רנד בקטע בלתי נשכח בלחנו ועיבודו של אלדד ציטרין, ארז לב ארי, אילן דמתי בקטע מצוין ומפתיע מוזיקלית, אמיר דדון ועוד. השילוב בין "הזמרים" לבין "המגישים" הופך את האלבום למעניין הרבה יותר וככזה שניתן למצוא בו גם לאחר האזנות רבות עוד "פינות" חדשות.
[embed]
להלחין את שיר השירים זו אינה משימה פשוטה כלל וכלל, הפסוקים אינם כתובים על פי מבנה השירה המקובל אותו אנו מכירים ויש צורך ביצירתיות רבה על מנת שלא לפגוע בצורת הפסוקים ופיסוקם הנכון, ברוב הקטעים באלבום הלחן מותאם לפסוק ומשרת אותו ואינו מולבש עליו בכוח בצורה שאינה נכונה מלבד שני פרקים, האחד פרק ד' של ארז לב ארי ופרק ג' אותו מבצעים תומר מתנה ועמיר חדד (דה וויס) בשניהם ישנה תחושה שהמלחינים התעלמו ממבנה הפסוקים לצורך הלחן.
מי שהתמודד עם הקושי בצורה מעניינת הוא אמיר דדון שחותם את האלבום, הוא בחר לקריין חלק גדול מהפרק על רקע המוסיקה המרתקת שיצר תוך שהוא בוחר קטעים קצרים יחסית לשיר ממש. השילוב משרת נכונה את הפסוקים ואת המנגינה ושומר על המשמעות.
הפרויקט מגיע במארז מהודר במיוחד הכולל ספרון עם הסברים ומאמרים הקשורים לפרקי שיר השירים והופך את ההאזנה לעשירה יותר.
אני אוהב במיוחד אלבומי אוסף בהם שרים כמה זמרים, "שיר השירים" הוא אחד האלבומים היותר מרתקים מסוג זה, כזה שיישאר עוד זמן רב בקרבת מערכת הסטריאו שלי וכזה שאוכל להצביע עליו כאלבום שבעיניי הוא נקודת שינוי בגישה של המוזיקה הישראלית למקורות.
[embed]
פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'