סדר היום של גיל סלוביק

גיל סלוביק, 40, לשעבר מנהל קריאייטיב בקבוצת מקור ראשון ולשעבר לשעבר עורך דין, מקים חברת התוכן הדיגיטלי "המתכנה לתוכן עברי"

03:45 - מעירים אותי למשמרת. אני אמנם לא במילואים, אבל נולדו לי תאומים לפני חמישה חודשים. ישן עם נעליים.

04:45 - מתחיל לשמוע ציוצים. של חשבונות הטוויטר של לקוחות הותיקין שלי. חושב על הפסוק "נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר" ותוהה למה דוד התעלם מהצעת הוורד: "מחק מילים חוזרות".

06:03 - בתיאום מודיעיני מושלם הקטנטנים צורחים בדיוק ברגע שאני מצליח לסגור את העיניים. לפי סקר צרחנים שעשיתי: 50% מעדיפים מוצץ, 50% בקבוק.

06:05 - עדכון לסקר: 50% טרם החליטו.

06:35 - מוקפץ מנמנום עקב צרחות של הבנות הגדולות (7,10) האחת על רעותה. אני ממונה לשופט עליון במינוי זמני כדי להכריע בשאלה מי העירה את מי. פסק הדין: לגזור אותן לשניים.

07:15 - הכנת כריכים לבית ספר. מחקרים מלמדים שהתשובה הפופולרית ביותר לשאלה "מה למרוח לך היום?" היא "לא יודעת". בהתאם, רקחתי ממרח של חמאת בוטנים עם טונה ואנשובי, הדבקתי עליו פתקית "לא יודעת" והפכתי אותו לברירת המחדל. מאז אני מקבל תשובות ברורות יותר.

07:55 - שלום כיתה א' וה'. ולא להתראות.

08:00 - שחרית. בדרך כלל במניין סלונים. ברסלבים קוראים לזה התבודדות.

08:30 - מפגש מרגש עם האשה לאחר חילופי משמרות הלילה. אנחנו עוברים על סדר היום שלנו ומחלקים את משימות הניהוג והאיסוף. היום אני מוציא את הגדולה מחוג עיצוב בובות פרווה. ככה זה בבית ספר תורני - אפילו את הבובות מחלקים לבשרי, חלבי ופרווה.

(צילום: פרטי)

08:45 - בודק ביומן מה המטלות שלי להיום.

08:50 - בודק ביומן מה המטלות של שותפי אסף וול להיום. אסף הוא מופרע קשב. מדי יום אני מספר לו איפה הוא צריך להיות בזמן שהוא נוהג חזרה לבתי הספר של ילדיו כי הוא שוב החליף להם את הכריכים.

09:10 - שיחת סקייפ יומית של שותפי "המתכנה". דרור גליקסמן, המבוגר האחראי והבלתי דתי בעליל שלנו, סוגר את השיחה בשלב בו אסף ואני מתחילים לקשר את החדשות לפרשת השבוע במבטא יידישאי כבד.

10:00 - קניון מודיעין. פגישה עם שרית, מנהלת השיווק התוססת של מלון כינר. דנים במגזין האינטרנטי שאנחנו בונים בימים אלה עבור המלון. משום מה הסלוגן "הולכים בשבילכם על המים" נפסל על הסף.

11:30 - נסיעה למשואות יצחק לסיקור יום פתוח של "צהלי", המכינה הקדם צבאית לבנות דתיות. פגישה עם ראש המכינה, האדמו"רית מיכל נגן, היא תמיד חוויה. הפנינה הפעם: "המטרה שלנו היא לא לעזור לצה"ל לגייס בנות דתיות. המטרה שלנו היא להשתמש בצה"ל ככלי להצמחת נשים דתיות בטוחות בעצמן שיהיו המנהיגות של הדור הבא". אגב, מניין למנחה זה די בעייתי למצוא כאן.

14:30 - צהריים בבית. אני משתדל לסדר את הימים שלי כך שאוכל להגיע בצהריים הביתה, לאסוף מבית הספר או החוג ולאכול יחד. הרי לא עזבתי את עולם עריכת הדין כדי לפספס את הרגעים הנדירים האלה. המשאב היחיד ששווה משהו בעולם הזה הוא זמן.

16:00 - פגישה עם שי כרם, מנהל השיווק של בירה קורונה, לצורך אישור תכנית תוכן 2014 לאתר של קורונה ישראל. מקווה שאף רכילאי מגזרי לא יתעד אותי עם כל הפוסטרים האלה של בנות על החוף.

17:30 - סיעור מוחות עם אסף על אינפוגרפיקה שאנחנו מכינים לתנועת "אמונה". נו, טוב, רבע שעה סיעור מוחות ועוד שעה של העלאת דאחקות לדפי פייסבוק שאנחנו מנהלים: להנפיץ בנוניוז, צ'אק נוריס היהודי, הארי פוטר היהודי ועוד כתריסר ישויות כאלה ואחרות שגיירנו בכפייה.

19:00 - בדרך הביתה קופץ לסופר לרכוש עוד מכולה של טיטולים ושני משטחים של סימילק. נא לא לרחם עלי - זה עדיף על להכין שיעורי בית בחשבון עם הקטנה ולהתכונן למבחן בגיאוגרפיה עם הגדולה. באמת שהייתי שמח לעזור לכן, אבל הכלב אכל לי את שיעורי הבית.

20:00 - מייד לאחר שהבנות מתקלחות ביוזמתן אנחנו יושבים לארוחת ערב בריאותית ונעימה ומספרים זה לזה איך עבר היום שלנו. טוב, אולי יש כאן כמה אי דיוקים קלים: לאחד סדרת איומים כולל פולסא דנורא הבנות נכנסות להתקלח ולאחר מכן מסרבות להכניס דבר מה לפיהן חוץ מפיצה.

21:00 - ד"ר עמית פכלר, הפסיכולוג של המחלקה הסגורה בגהה, קופץ שוב לביקור. אופס, זה נשמע לא כל כך טוב. עמית הוא חבר קרוב ואנחנו דנים בתכנון המופע השני בסדרת "וישב על הספה - גיבורי התנ"ך על ספת הפסיכולוג". אנחנו קוראים לזה "תנ"ך בגובה המצח".

23:00 - דיון אל תוך הלילה עם אסף לגבי התכנית הטובה ביותר עבור כביסה צבעונית בדרגת לכלוך מידיום-וול. רכשנו בדיוק את אותה מכונת כביסה כדי שנוכל ליישר קו בתכניות. אגב, הגענו למסקנה שיש תכניות שלא מתאימות לילדים.

24:00 - סוף סוף נרדם עם הסמארטפון ביד והנעליים על הרגליים. תיכף משמרת. רגע, התפללתי ערבית?