גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
שובי אלי בואי אהובה
גם אם לא קל
לפעמים
סלחי לי על כל שגיאותיי
גם אם לא קל
לפעמים
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב
תרגיש חמים
גל רודף גל ונשבר
גם אתה...
תחילתו של השיר היא בתיאור בני אדם הרודפים ולא משיגים. מנסים לעשות משהו ולא מספיקים. הימים חולפים, אבל הם לא משיגים שום דבר משמעותי, כי נשאר רק קצף הגלים..
לאחר מכן, השיר מתאר את המצב של האדם כים. האדם אמור לגעוש, לסעור, לצפון בתוכו מערבולות. אבל לפעמים, הים הוא שקט. כל אחד בוודאי מרגיש את התחושה הזאת - אתה רוצה לעשות משהו, אבל אין כוחות. לא שקרה משהו מיוחד, אבל אתה עדיין שקט, אין גלים, אין סערות, אין מערבולות... פעם ראיתי משפט מאוד יפה שאומר - כוח הגלים בהתמדתם. כשחושבים על זה הגלים הם פראיירים, שוצפים, גועשים ובסוף נמוגים על החוף. הם עובדים כל החיים אבל לא משיגים שום דבר. יש כאלה שיאמרו שגם האדם כך. אבל כנראה שהדימוי שהשיר מבקש לתת לנו הוא שהאדם הוא חוף. הכל עובר עליו, והוא נשאר יציב אל מול מה שקורה. מי שרואה ים שקט עלול להימלא בקדרות, עצבות ורפיון. האדם, לפעמים הוא שקט ורגוע, אבל כמו שהלחן של השיר הזה מבהיר לנו - זו תקופה עצובה. אבל גם בתקופות האלה, תקופות הדיכאון - עדיין צריך לזכור שמחר תזרח השמש, יהיה חם יותר ואתה - תרגיש יותר טוב.
השיר ממשיך ומדבר על הסליחה - סלחי לי על כל שגיאותיי: לים יש תכונה נוספת - הוא סלחני. הוא תמיד שם. תמיד אפשר לחזור אליו, והוא מקבל אותך חזרה, כי הוא גדול מאוד. גם אנחנו צריכים לגלות גדלות כלפי עצמנו וכלפי אחרים כדי לחיות עם השגיאות, עם ה"לפעמים" כשאין כוח ואין רצון ויכולת - עדיין מחר תזרח השמש ואתה - תרגיש יותר טוב - תרגיש חמים.