לוחמי התמורות

מלחמה מסוג אחר

היא ניצבה על מדרגה אחת בודדת, תלויה בין שמים לארץ.

"מה אתה רוצה?" קראה שוב. קולה נשבר ופחד החל מטפס בגרונה.

"מה את רוצה?" שאל הקול ממרחק.

"לברוח, לא להיות פה, לחזור".

"מה את רוצה?" שאל שוב הקול, כאילו היה המענה הראשון שגוי מעיקרו.

השאלה הנשנית הביכה אותה. אבל פתאום שמעה את המילה "את" כאילו הפכה ישות בפני עצמה. היא התגלגלה במוחה ותבעה: "את". מי א-ת? מה א-ת רוצה? אינך מי שאת סבורה.

(מתוך הפרק "שבעה השערים")

לעומת הארי פוטר התלוש והמרחף ושר הטבעות שמשאיר תחושה אפרורית ועגומה משהו, לוחם התמורות הוא ספר מאיר ומחמם את הלב. אודה על האמת, זו הפתעה לגלות ספר, שלמרות המסר האופטימי והידוע מראש, מצליח להחזיק אותך במתח עד הרגע האחרון, וגם אז נשארת התמיהה מהו באמת הסוף.

ספר טוב הוא ספר שעושה אותך טוב יותר, שנותן לך את ההרגשה - לאחר שסגרת אותו, שאינך אותו אדם שהיית לפני שפתחת אותו. אם מצאתם ספר שכזה, בעל משמעות ועוצמה מיוחדת, זה בהחלט משהו ששווה להחזיק בבית לשעת הצורך. ככל שאתה חש מעורבות אישית במהלך הקריאה, מזדהה עם הדמויות, כמו ילד קטן הצולל פנימה ואינו מבדיל בין הסיפור לעולם המציאות, ככל שאתה נותר מהורהר גם לאחר שסיימת לקרוא - כך החותם בנפש שיותיר הספר יהיה משמעותי ועוצמתי יותר וזו בעצם, גדולתו של סופר טוב.

ספרי הפנטזיה והדמיון (כמו הארי פוטר ושר הטבעות) אינם מנסים, בדרך כלל, להגיע לכך. הם מציירים עולם דמיון שיש לו קשר קלוש (אם בכלל) אל עולם המציאות והחיים של הקורא, ומטרתם להוציא את האדם מחייו הקשים והאפרוריים, לעזור לו להתנתק ולברוח אל עולמות יהיו בהם מסרים חיוביים ומוסריים, אבל הפתרון והניצחון באים מעולם קסום ודמיוני של אברא קדברא, עולם שאין לו ולמציאות הממשית שלנו כלום.

בספר הזה אחד הדברים הקסומים, הוא היכולת (המתבקשת מאליה, כמעט בעל כורחו של הקורא) לתרגם את הספר ומשמעותו אל הנמשל, למציאות החיים המוכרת, ולשאוב ממנו יסודות חינוכיים, דרכי התקדמות, עקרונות לחימה והתמודדות מול הרשע החיצוני, ובעצם, את יסודות בנין האני-הפנימי, מתוך המעטפת הקסומה שהמחבר שותל סביב הדמויות ותיאוריהן.

גם מי שינסה לגשת אל הספר כספר פנטזיה עצמאי, יתקשה לברוח מהפעמונים המצלצלים והרמזים השתולים לכל אורך הדרך.

ייתכן שזהו חסרונו של הספר, שנכתב כספר פנטזיה, אבל המסר הוא חלק מהותי וחשוב בהתוויית כתיבתו. אך נדמה גם שדוקא המשמעות הכפולה, במשל ובנמשל, היא המאפשרת להתחבר אל הדמויות השונות, להרגשותיהם ולמעשיהם. כל אלו מתוארים בצורה אומנותית המושכת את הלב, בתיאור חי, אותנטי ואמין כל כך (על ידי מי שהיה שם?) של יסורי הנפש שעוברת כל אחת מהדמויות, בכיוון המיוחד לה (למשל, הצדיק מול בעל התשובה בנמשל), בחולשות ובנסיונות של כל אחת לפי מקומה, מול האתגרים השונים הנצבים בפניה.

גם אם "שר הטבעות" מרתק יותר, מעניין יותר ומפורט יותר - אין סיכוי ששם תמצאו את עצמכם! לוחמי התמורות אמין ומרתק - כי בעצם, כולנו נמצאים בתוכו.

לוחמים למען עצמם

ספרי המימוש העצמי חלחלו עמוק פנימה אל תוך הציבור. הם מספקים לנו כללים ועקרונות חיים שיובילו אותו להצלחה ולאושר, אך עדיין לא הובילו למהפכה של ממש בעולמנו. לא בגלל שאין בהם נקודות של אמת, אלא מפני שהם מכוונים את האדם אל תוך עצמו, להשגת הנאתו, מתוך נקודת המוצא שהוא המרכז ואין בלתו, וממילא, אם ההנאה והטוב הם בשבילי, הרי שיש דרכים קלות, נעימות ומהירות יותר להשיג את אותו אושר, בלי לעבוד קשה על שינויי הרגלים ומימוש עצמי.

רק כשהמבט פנימה בא מתוך תודעת שליחות, מתוך נטילת אחריות - או אז יש סיכוי שהאדם הרדום יזדעזע ויקבל את הכוחות, בעיקר ברגעים היותר קשים, להמשיך ולטפס גבוה יותר ועמוק יותר.

ובכל זאת, הערה קטנה. העולם כולו מתרומם ומתקדם, במהלך ממושך של מלחמה, כל לוחם בתוך עצמו ומול אויביו החיצוניים המושכים אותו בדמיונות ובגאוה המסוכנים כל כך, אבל לכל אורך הדרך מסופר סיפורם של הלוחמים, הכשרתם, מאבקיהם עד לרגעי האמת וההתמודדות הסופית. הם פועלים ומתקדמים, בונים את עצמם ונלחמים, אוספים ומחברים אליו עוד ועוד אחרים, אבל הם לעולם ישארו כאנשים פרטיים ללא המסגרת הכללית הבולטת בחסרונה- העם.

גם סיהרא (=ירח, לבנה בארמית), הממלאת תפקיד חשוב ומכריע במאבק הסופי, פועלת כפרט, מרכזי ומשמעותי, אך עדיין בודדת לבדה. למי שהורגל למבט של התורה הגואלת, הרואה את הפרט כחלק מתוך כלל, ממהות מיוחדת בעלת ערך בפני עצמה, קשה שלא לחוש שחלק משמעותי חסר ולא פותח עדיין כראוי, מתוך רצון להתמקד בהדרכה על פי תורתו של ר נחמן, הבונה ומכשיר את הפרט, את האדם וטהרתו. מאידך, אולי דווקא בגלל זה, אפשר למצוא בספר כר נרחב להתבוננות ולהעמקה, איך "להמשיך, להתקדם ולגדול". ללא ספק, בתוך עולם שעוסק בחושך וברע הצפוי, הוא בהחלט מעניק מבט אופטימי ומאיר על העתיד.

לוחמי התמורות - קורות המלחמה האחרונה - ארז משה דורון

הוצאת לב הדברים 2007, 415 עמודים http://www.tmurot.net/