את הטור אני כותב בפנקס, בלי לדעת מתי הוא יעלה לרשת. עוד לא התרגלתי לחשוב בגובה של יותר מ-4000 מטר, ראשי סחרחר אך מוכרח לפרוט קצת חוויות.
הדרך לצפון הודו הייתה "ארוכה מאד וקשה מאד" (ביטוי ילדותי ושובה מ"פרח לב הזהב") שחרית הייתי בישראל, מנחה בנמל תעופה מוסקבה וערבית של ראש חודש העברנו בדלהי.
בבוקר שלמחרת טסנו ללה. עיר בהימליה שפתוחה רק שלושה חודשים בשנה, ובה אנחנו הולכים לחיות עד סוף הקיץ. כשהטיסה האחרונה נחתה, הסתובבנו מפורקים אך מנוחמים שכאן אמורה לקבל את פנינו, העוזרת ההודית ששמענו עליה רבות-דולמה.
עוד לפני שהספקתי לאסוף את כל המזוודות, אישה מקומית מגישה לי עגלה בחיוך, עליה נשים את המון מטלטלינו. שאלתי לשמה. דולמה ענתה.
נחמדה נחמדה, חשבתי, אך רחוק ממה שהובטח.
נסינו להישען עליה, והיא בשלה משדרת שזה הסיפור שלנוף לא משתפת פעולה. איפה האמפטיה אחותי?! השיא היה שהיא שלחה אותנו החוצה שנחפש מונית.
בצר לנו, יצאנו לקול שעטת נהגי המוניות, מאוכזבים כמעט סגרנו עם נהג נחמד את מחיר הנסיעה לבית מגורינו, ואז היא הגיעה! כמו מלאך עם ראש גדול, גיבורת-העל, דולמה! דולמה האחרת והאמיתית חטפה מאיתנו את העגלות, עזרה לנהג להעמיס, הכירה לנו את משכנינו החדש, ואיששה את כל הדברים הטובים ששמענו עליה.
נזכרנו במבוכה בדולמה הראשונה שניסתה להיות נחמדה אך לא היה לה סיכוי מול ציפיותינו המוגזמות. סליחה דולמה.
 |
|
זו דולמא האמיתית (באדיבות המצלם))
|
אחרי מעט מנוחה, הספקנו לפגוש חבורת מטיילים ישראלים מקסימים, ולשמוע מהחלון אבא מתחנן לבנו בעברית "מה אתה רוצה?! תגיד לי מה אתה רוצה!" אוי כמה שזה טוב לשמוע פתאום צלילים מוכרים, ולהבין שכנראה ילדינו ימצאו כאן חברים מהארץ.
על משכבי, מצאתי זמן להזכיר לעצמי למה הלכנו להרפתקאה הפנטסטית הזאת יצאנו מטעם "ליבא" מקום לחברה, תרבות, רוח. בית למפגש ויצירה. כל יום נפתח את הדלת למטיילים שנכנסים, לקפה, דיבור, סדנה ומוזיקה.
אופיע עם הפסנתר הנאמן, החבר שהגיע איתי מישראל, ניתן במה פתוחה למי שרוצה להשמיע משלו וחשוב מהכל- נבקש ללמוד כמה שרק אפשר, מעומק המסורת שלנו, על תרבויות ותודעה אחרת עלינו הישראלים, על הזוגיות והמשפחה הקטנה שלנו, על מה אדם שנוסע עד הקצה מבקש בכלל.
סקרן אוהב ומלא הודאה- איל, חבל לדאק, הודו.
אייל יצא לשליחות מטעם ליבא: מיזם תרבותי-חברתי, ששואף לייצר מפגש אמיתי, קרוב, מעמיק, בין החוויה הישראלית לשורשי התרבות והחידוש היהודי, דרך יצירה ורוח