"מעומקא דליבא" הוא אלבום הבכורה של להקת "חידוש" (Heedoosh), להקה צעירה שנוסדה על ידי יהב ויניב צעידי. אלו שני אחים ממוצא תימני שגדלו בארצות הברית ובישראל. השילוב של כל התרבויות האלה הוא לא רק גימיק חביב ולא חשוב, שמסביר למה יש בשירה חי"ת ועי"ן תימניות ותי"ו אמריקאית, אלא זהו הרקע לשילוב התרבויות שעומד בחזית היצירה. וזה היופי ב"חידוש", זה שהם יודעים לשלב. שילובים לא רק בין קודש לחול, אלא גם בין השפעות מערביות של רוק (מהביטלס עד אואזיס ורדיוהד וגם ברי סחרוף) וגראנג' (זיהיתי מעט נירווניוּת) לבין המוזיקה היהודית הקלאסית (קרליבך וזמירות ספרדיות).
אלא, שנראה שהרוחב התרבותי וההשפעות המוזיקליות המרובות והמגוונות עמדו להם לרועץ. יש כאן עושר, ללא ספק, אבל הוא בא על חשבון שאר הדברים שנמצאים בתוך המכלול הזה שקוראים לו "אלבום". באלבום אין רק לחנים, עיבודים והפקה, יש גם עיצוב גרפי (לא משהו), חוברת מילים (לא קריאה בעליל), וגם דברים מהותיים בהרבה: הטקסטים.
הטקסטים באלבום נעים מהמביך ("פורים") עד לסביר מינוס ("לישועתך"). אני לא מצפה מסינגרז סונגרייטרז להיות אלתרמן, אבל שורות כמו "לילותי ונרותי יתבטלו בפני השי" ("לב טהור") או "אני מאמין לה, שרביט המלך בידה של אסתר המלכה" ("פורים") חייבות לעבור מקצה שיפוצים והגהות לפני שעושים איתן משהו. בנוסף, גם השיבוץ של טקסטים מהמקורות כמעט ולא מביאים משהו חדש, לא בפרשנות ולא בבחירת הציטוטים עצמם, שהם טקסטים שכולנו מכירים ("לכה דודי" או "השיבנו ה' אליך ונשובה"). לא ידוע לי עד כמה האחים צעידי שולטים בעברית יותר מבאנגלית (התודות והקרדיטים באנגלית), אבל למשפט "חושב על האומה שלי שבלעדיו אין אני" (אנא ילדים, מצאו את הטעות הלשונית) אין זכות להתקיים.
אבל אנחנו פה בשביל המוזיקה, וראוי שנתייחס גם אליה. כאמור, ההשפעות פה מגוונות, והאלבום נע ממנגינות אסליות כמו "לכה דודי" הדרבוקיסטי דרך "עץ חיים", שהוא שיר רוק לא פחות ממצוין (עם רעש לבן כמו שצריך), ועד קמצוץ רגאיי ב"לישועתך". רצועות חזקות נוספות הן "בין מים ליין" ו"הנה קֵל", שיר שמחדד את תחושת הביטחון בה' שקיימת בארבעת הפסוקים הראשונים של ההבדלה. ההפקה אף היא טובה, כזו שמכבדת את השירים עצמם, אך גם לא גורמת להם לשעמם. היא הייתה מיטיבה איתם יותר, לו הייתה נותנת להם מעט יותר תנופה, אך היא בהחלט משביעת רצון.
בגדול, זהו אלבום טוב. אמנם הפאלטות קיימות ("פורים"...), אבל בשביל אלבום בכורה הוא לחלוטין מספק ויותר מזה. עממה, הסיבה שמביאה אותי להאזין לו שוב ושוב היא בעיקר המוזיקה. ובשביל להאזין לרוק טוב, עדיף המקור, שהוא ללא ספק מוצלח בהרבה. "חידוש" הם חידוש ללא ספק, אבל לא במה שהם מביאים, אלא במה שהם משלבים. אם הסינתזה היפה שלהם תוביל בהמשך למשהו חדש באמת, ולא רק שילוב, כולנו רק נרוויח.