ואני כותב שירה / רחמים מלמד-כהן

הערה: השיר מבוסס על דברי הגמרא במסכת שבת יא, ע"א.

אם יהיו

כל הימים דיו

וקני הסוף קולמוסים

ושמיים יריעות

ואני כותב שירה

איך אספיק לכתוב

כל אשר בליבי.

אם יהיו

כל המחשבים רשת

וכל האתרים

נוחים לגשת

המסך מאיר

האינטרנט מהיר

צירופי האותיות

עד אין סוף

ואני כותב שירה

איך אספיק לכתוב

כל אשר בליבי.

הקדמה

בספר השירים של רחמים מלמד-כהן ניתן למצוא שירים מעניינים ופשוטים במיוחד - שילוב נדיר בספרות השירה. סגנונו קריא ומקורי, ורעיונותיו בלתי שגרתיים אך מובנים. השיר הזה הוא דוגמא אחת מני רבות לשיר פשוט המכיל רעיון עוצמתי.

גם סיפורו של המשורר מיוחד הוא. המשורר הוא איש חינוך רב פעלים שחלה במחלת ניוון שרירים. מאז שחלה, כותב רחמים שירה וממשיך בפעילותו החינוכית. היכרות עם סיפור חייו של רחמים מוסיף רבות להבנת חלק משיריו.

לשיר שהבאתי יש משמעות עצמאית, אך אם נזכיר פרט אחד מחייו של המשורר, נוכל להבין את השיר ואת הרעיון שהוא מביע יותר לעומק: "... קובץ שירים שנכתב בנשימה עצורה תרתי משמע, במשך שלושת חודשי קיץ תשס"ד (2004). חלק מן השירים נכתב באמצעות תנועת אישון העין על גבי מקלדת וירטואלית על מסך המחשב" (ציטוט מהתקציר של ספר השירים "לו").

אינסוף וסופיות

רצונו של האדם לשיר הוא אינסופי. כאשר האדם נפגש עם הטבע, עם העולם, יש בו דחף לשיר, למלא את העולם במשמעות. מי שיש לו דחף זה, לא מסוגל להשאיר פרט אחד בעולם ללא משמעות, ללא לב. אך בגלל שמחשבות הלב, השירים, הן אינסופיות, כל הכלים המעשיים שיש בעולם לא יספיקו כדי להכיל את המחשבות האינסופיות.

עולם מודרני

החלק השני של השיר מדבר על המציאות הטכנולוגית בעולם המודרני. בעולם שהכל מתוקשר, הגבולות הגיאוגרפיים היטשטשו. האדם לא חי בתוך הטבע אלא בתוך המחשב, הטלוויזיה, הפלאפון וה"אייפוד". רגשותיו הפנימיים והטבעיים של האדם לכאורה נמצאים בסכנה, כאשר אין להם פתח לפרוץ דרכו ולסלול להם נתיב החוצה, אל העולם, אל האנושות. קשה לנו להתחבר לאינסופיות שבתוכנו, לעצמנו.

אך ראו את העקביות המדהימה והעיקשת של המשורר! גם בזמן הזה, כאשר המציאות היא מנותקת מהטבע והכל מוגש על מסך המחשב, לא נחה לה נפשו של האדם מלשיר. ליבו של האדם רוחש כל הזמן מחשבות, תגובות חדשות למציאות החדשה.

כאז - כן היום

כן. ההקבלה בין החלק הראשון בשיר לבין החלק השני מוחלטת. אין הבדל בין אז להיום. פעם ראינו לנגד עינינו את הטבע, את הים ואת השמים, והשירה הייתה פורצת גבולות ושוצפת, וגם היום, כשאנו מחוברים לעולם האנושי בעזרת המחשב והיכולות הטכנולוגיות המשוכללות שלנו, השירה לא פוסקת אלא פורצת באותה מידה ונובעת מאותו מקור תמיד.

נפש האדם לא השתנתה. בכל תקופה תשאף הנפש שלנו להעניק משמעות למה שאנו רואים, חווים ומרגישים. נפש האדם ורצונו לשיר ולכתוב שירה אינם תלויים בתנאים החיצוניים המשתנים במשך ההיסטוריה.

יהי רצון שנוכל להפנים את המסר של רחמים מלמד-כהן בצורה העמוקה והכנה ביותר, כי זהו אתגר שאפשר וצריך לעמוד בו. חישבו על כך שהמשורר עצמו הביע את השתוקקותו לכתוב שירה בעזרת אישון העין בלבד...