השיר
עייפות בלתי מוסברתפיק ברכיים לא מובן
זו שעה שלא חוזרת
לעולם -
אבל
שמעבר לפינה
אהבה חדשה
ממתינה
אחרי החגים יתחדש הכל
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה, גם אתה תתחדש
בגנך פורחים לפתע
עץ החלומות
ועץ הדעת טוב ורע
הסתכל על כליך
שהשארת בחצר
הפטיש, הסולם, המעדר
אחרי החגים...
במסע שלא נגמר
יש נתיב שלא עברת
ושתעבור
שעון החול, שעון חייך
מאותת לך עכשיו
למד-דלת, למד-הא, למד-וו.
אחרי החגים
השיר הזה מתאר לנו את התקופה שבה אנחנו נמצאים כעת. במשך חודש תשרי אנחנו עסוקים. בעשרת הימים הראשונים אנחנו עסוקים באופן אינטנסיבי בתשובה - מיום הדין בראש השנה ועד לחיתום הדין ביום כיפור. לאחר מכן אנחנו עסוקים בהכנות לסוכות - לוקחים מהר פטיש ומסמר, בונים סוכה מוארת וירוקה וגם משקיעים שעות בלבחון לולבים כשרים. שבוע השמחה של סוכות מסתיים ומייד אנחנו בדרכנו אל שמחת תורה שדורשת מאיתנו לשמוח מאוד עם התורה הקדושה ובאופן כללי דורשת מאיתנו להשקיע המון המון אנרגיות.העניין הוא שחודש תשרי הוא חודש של שיאים. שיא רודף שיא. ריגוש רודף התרגשות ורוממות מיוחדים ואין זמן לנוח.נעמי שמר ניסתה לצייד אותנו כאן בכוחות לקראת הרצף הארוך של ימי החול של השנה החדשה. בחודשים חשון, כסלו וטבת יש לנו מעט מאוד שיאים שיכולים לרומם אותנו הלאה. נעמי שמר מראה לנו כאן שעכשיו, אחרי החגים, זה בעצם הזמן של ההתחדשות. עכשיו אנחנו מוזמנים להסתכל על הדרכים שאנחנו הולכים בהם, ולבחון אותם מחדש. עכשיו הזמן שאפשר להגשים חלומות, ומצד שני - לחזור לשגרה מבורכת של עשייה יומיומית פשוטה. נעמי שמר קראה לשירה "התחדשות". המלה התחדשות מקפלת בתוכה משמעויות שונות, ובתוכן משמעות של צמיחה מחדש. אין הכוונה כאן לדברים חדשים לגמרי, ללא קשר לעבר, אלא להתחדשות האישית של כל אחד מאיתנו מהמצב שהוא נמצא בו - להתקדם הלאה. לרענן את הדברים הברורים מאליהם.שנזכה לחדש ולהתחדש...