הסופר יורם קניוק הלך אמש (מוצאי שבת) לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בן 83 היה במותו. הוא החליט לתרום את גופתו למדע, וביקש שלא תיערך לו הלווייה. הרב בני לאו ספד לו וכתב כי ”עבור רבים מאיתנו הוא סמל לספרות הישראלית שצמחה מחולות תל אביב. בשנים האחרונות הוא ביקש להיות גם הסמל הממדר ומפריד בין הישראליות והיהדות“.
עוד הוא סיפר כי ”לפני חצי שנה, מצאתי עצמי באירוע של "ידיעות ספרים", לרגל חג החנוכה. לילה גשום מאד, מחסני הספרים בחולון בהדלקת נר רביעי ולהדלקה מוזמנים הרב ישראל מאיר לאו ויורם קניוק. יורם עומד לצד הרב לאו ואומר שמאז ילדותו לא זכה להדליק נר חנוכה. הרב לאו מתכבד, נושא דברים ואז, כשדוד שטרום נועל את הטכס פתאום אומר יורם קניוק: אפשר להדליק? שטרום מבקש מהקהל הקטן שכבר החל להתפזר לעצור ולכבד את המעמד. יורם קניוק עומד מול החנוכיה ואז מתברר שהנרות כבר דולקים. שטרום פוסק הלכה: הכוונה שלך מספיקה - כאילו הדלקת. ואני מתבונן במחזה הזה וחושב - אולי נוסיף עוד נר לנס הקטן הזה?“.
”אולי בתעודת הזהות שלו זה כבר לא כתוב אך כולו היה יהודי“, סיכם הרב לאו.
לפני כשנתיים יצר קניוק תקדים כשביקש להירשם במשרד הפנים כ“חסר דת“. לאחר המהלך אמר כי ”סוף-סוף אני יהודי מהבחינה הלאומית. אני לא רוצה את הדת הזאת, מה שהיא היום. הרבנות של היום נראית לי דבר נורא. זה לא היה ככה ביהדות אף פעם. אני רוצה לצאת מזה ולהשאר יהודי לפי הלאום וחסר דת“.
במהלך השנים זכה קניוק בפרס ספיר על ספרו תש“ח, בפרס ברנר, פרס ביאליק לספרות יפה ופרס נשיא המדינה. בין ספריו נמנים ”אדם בן כלב“, ”סוס עץ“, ”היהודי האחרון“, ”עטים ונבלות“, ”על החיים ועל המוות“ ועוד.