עייפות, בלבול, אכזבה, ניכור וייאוש - אלו הם רק נתח קטן מארוחת הבוקר של הדתל"ש, אחינו ובשרנו. הורים דאוגים, מחנכים ורבנים רבים התאספו לכנס "השיבני ואשובה" העוסק בתופעת הדתל"שים, וניסו לשנות, ולו במעט - את התפריט הלא מוצלח הזה. הכנס נערך בשבוע שעבר בישיבת "תורה בציון" שבירושלים ועמד על הגורמים השונים לתופעה תוך מתן עצות להורים ולמחנכים כיצד להפחיתה.
הרב אלי סדן, שפתח את הכנס, טען בחריפות כי "הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר עוסקות רק בלימוד הלכה וגמרא, ומזניחות את לימוד האמונה" - וקבע כי מדובר בגורם ישיר לתופעת הדתל"שים. לטענתו, כשצומחים לבסוף תלמידי חכמים היודעים גמרא אך אינם מחנכים לאמונה - תורה מה תהא עליה? הפתרון לדבריו הוא "להפוך את לימוד האמונה למשהו שיטתי, ולבנות מודעות רוחניות בדבר תודעת ה' וההשגחה" - כעצתו של הרב קוק.
אבי רט, איש תקשורת אשר עסק בעברו בחקר התופעה, ציין כי אין בכוונתו לבקר את התופעה אלא להתייחס אליה באופן כנה. לאור שיחות רבות שקיים רט עם דתיים לשעבר, הוא סבור כי הדתל"ש איננו מגיע מ"להט קומוניסטי", אלא מתוך כעס על הממסד הדתי ממנו בא. רט מסביר כי לדעתו הדתל"ש טוען נגד "היבשושיות הרוחנית" של הוריו, אשר חיים כדתיים אך חלולים מבפנים. "בשולחן השבת הוא שומע דברי חולין ולכן הוא מחפש את הרוחניות שלו בהודו. לא פלא שנמצא 70% כיפות סרוגות בראש השנה באומן, או מטיילים רבים בני הציונות הדתית בהודו", טוען רט. להורים, הוא קרא: "השאירו את הדלת פתוחה, דעו לקבל את הדתל"שים".
הרב אורי שרקי, ראש "מכון מאיר" העוסק בהחזרה בתשובה, ייעץ להורים לעסוק בשאלות האמונה ביחד עם ילדיהם ובכך לפתור את הספקות בתוך המשפחה. "אנו לא מספיק מוכרים אמונה, אולי מספקים סחורה 'מרגשת' מבחינת מסורת ופולקלור, אך לא מוכנים לעמוד בראש הפירמידה התרבותית של מדינת ישראל. לכן כשאתה מבקש מעובר אורח להניח תפילין או ללמוד אמונה - התרבות לעתים קוסמת לו יותר", הסביר הרב שרקי.