שלום רב!
יש לי שאלות רבות רבות... אשמח אם הרב יוכל לענות לי על שתיים מתוכן.
א. רבי נחמן מדבר על שלושת הנקודות בחייו של אדם (לא יודעת בדיוק מה ההגדרה) נקודת הצדיק, נקודת עצמו ונקודת החבר .
איך אפשר להגיע לדברים האלה? איך אפשר להתחבר לצדיק אמיתי ולקבל ממנו? איך אפשר למצוא חבר אמיתי שיהיה אפשר לדבר איתו על ההתקדמות בעבודת ה' וכו' (כפי שהרב מסביר לדניאל בספר המדהים 'הלב והמעיין').
ו...איך אפשר למצוא את נקודת עצמי? קשה לי. כל פעם שאני מחליטה להתבודד קצת, לחשוב עם עצמי, לדבר עם ה'- הדמעות זורמות בקצב בלתי פוסק. אין לי כבר כח לבכות. ואחרי הבכי- העניים... הפנים.. אי אפשר ללכת ככה לשום מקום ואני בבעיה..
מה עושים? איך אפשר לחשוב על הפנים בלי לבכות כ"כ הרבה? אמר לי פעם משהו שהדמעות הן פסולת של הנפש והבכי אומר שיש לי כ"כ הרבה פסולת בפנים. זה נכון?
ואם אפשר, עוד שאלה:
אני קוראת את ספרו החדש של הרב "כנפיים" ועולות לי מס' תמיהות לגבי הסיפורים של רבי נחמן.
האם כאשר הוא סיפר אותם אנשים הבינו את כוונותיו? באיזה פורומים הוא סיפר אותם?
תודה רבה!