גם מי שניסה להתעלם מ“הכוכב הבא“, לא הצליח להתחמק מהאחים אריה וגיל גת. השניים שהיו מוכרים לעוברים והשבים ברחובות ירושלים, זינקו אל הפריים טיים הישראלי - בפיאות וכיפות שחורות - והצליחו לגרום לאלפי אנשים להרים להם את המסך.
אבל מי שהרים את המסך ראשון הוא איציק וייס, מנהל בית הספר למוסיקה ”מזמור“ בקריית החינוך גבעת וושינגטון, ואחד ממוריו הראשונים של אריה גיל שהכניס אותו לעולם המוסיקה. "אני זוכר שאריה הגיע אלינו לראשונה, מעל גיל 40 והצטרף ללימודי מוסיקה יחד עם בני עשרים פלוס וניגן איתם יחד בהרכבים, בעיקר כמתופף. יכולת לראות את ההבדלים בינו לבין השאר. יכולת לראות איך אדם מתנהל בענווה עם צעירים בתחילת דרכם", מספר וייס בראיון לכיפה.
לא תמיד הדרך הייתה נוצצת, כפי שוייס מתאר. "כשאריה התחיל לא היה לו הרבה ידע והיינו יושבים יחד ולומדים קשה מאוד", מספר וייס, "היו לאריה גם רגעים של שבירת כלים, הוא חשב שאולי כבר פספס את העגלה בגלל הגיל והודענו לו שאין דבר כזה. אמרתי לו שהוא פשוט נמצא שם, נמצא במוסיקה ויש לו את כל הכלים להצליח, רק צריך לתת להם שמות ברורים יותר. אריה עבר אצלנו תהליך מדהים, גילנו אדם ששואל ולומד מוסיקה כשהוא ספר פתוח וכלי להכיל".
כיצד אתה מעריך את הסיכויים של האחים גת לנצח הערב?
"קשה לי לענות כי התשובה על השאלה היא לא רק בתחום המוסיקאלי מקצועי, לצערי. זה לא שהטוב מנצח אלא שילוב של גימיקים וסיפורים אישים שהם לא בהכרח מוסיקה. אני חושב שהאחים גת הם הכי מגובשים מבחינה מוסיקאלית. יש אוריינטציה, יש כיוון ודרך ולא עוד קאבריסטים. יש להם ביצועים עם אמירה אישית מה שמראה על מוסיקאי בוגר ומגובש. בכלל, יש להם יכולת להעביר את עצמם, את האני שלהם, לתוך מה שהם מנגנים וגם אם הם לא שרים שיר שלהם הם מביאים את עצמם לקהל. הם מביאים את הפשטות שלהם ללא מניירות, נטו בן אדם. זה 'אמת מארץ תצמח', אמת של האני השלם בצורה הכי פשוטה".
הביצועים של האחים גת צברו מאות אלפי שיתופים וצפיות מכל העולם והצליחו לרגש גם את השופטים הקשוחים יותר בתכנית הריאליטי. "הם לא מתפשרים על קטנות וכל דבר נמצא במקום עם סיבה וכוונה מאחוריו", מסביר וייס את מלאכת המחשבת שמאחורי הביצועים המוסיקאליים, "ההחלטה איזה שיר, אילו מילים, איך ישמע, שילוב של שני קולות, איזה כיוון לקחת את השיר - הכל נמצא במקום שהם כיוונו אליו. הם לא מכוונים למה יראה טוב אלא לאיך אני אומר מה שאני רוצה להגיד".
על אף שהקהל הוא זה שהרים להם את המסך והביא אותם לגמר, מנהל בית הספר למוסיקה סבור שדווקא אריה וגיל גת אינם מכוונים לאהבת הקהל. "הם עושים מה שהם אוהבים ולא מה שהקהל אוהב וכך נכון לעשות", הוא אומר, "קהל מעריך אמיתות ואפשר לראות בארץ ובעולם שכל האמנים שהם מאוד מדויקים מבחינת עצמם זה האמנים שנמצאים איתנו עשורים ואילו כאלה שהם כוכב עולה הם גם כוכב נופל ללא אמירה אישית שנעלמים. מי שהולך עם האמת - נשאר".
כשאריה גת הגיע לתכנית הריאליטי בפריים טיים, בבית הספר ”מזמור“ קיבלו זאת ברגשות מעורבים. "דעותינו בבית הספר היו חלוקות בנושא ואני אישית שמרן בנושא הזה", מגלה וייס ומסביר כי "ריאליטי זה קיצור דרך שהופך מתחילים למטאורים". אולם בנוגע לאחים גת הוא דווקא הרבה פחות שמרן: "אריה גת הוא שונה כי יש לו כבר כלים והוא רק צריך הזדמנות. הריאליטי זה הזדמנות מדהימה לאנשים ראויים אך היא גם מקצינה תופעה רגעית. כמו בכל כלי, אפשר להשתמש לרעה ולטובה".
האם יש סתירה בין היותם שומרי מצוות לבין מוזיקת הרוק שהם מנגנים?
”המוסיקה שהם מנגנים היא של אומנים שניגנו בפשטות אבל לא בפשיטות. פשטות עמוקה ואיכותית עם עומק, מילים פשטות, שפה עמוקה אך לא גבוה. לאדם דתי יש חופש מוחלט לקבל מוסיקה וכלים. אנחנו מלמדים שאי אפשר להיות מוסיקאי עמוק בלי להכיר את הכל ולהישאר בדלית אמותיה של המוסיקה החסידית. ברוק יש רבדים עמוקים ובמיוחד ברוק הישן. הרוק הישן היה לוהט ופורץ דרך ואמר 'אני עושה את זה אחרת'. בשביל לתת בעיטה ולמרוד צריך לדעת במה אתה מורד כי אי אפשר לשבור גבולות בלי לדעת מה הן הגבולות. כל זה הופל את הרוק למיוחד ועמוק. הרוק של היום פחות מחדש וכבר חי בתוך מסגרת, ברוק הישן יש הרבה יותר עומק ולכן זה המוסיקה שאריה וגיל מתחברים אליה".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il