חדשות כיפה

על קיבוצים עירוניים, שמעתם?

בלי רפת או לול, שני קיבוצים מרכזיים שפועלים הרחק מאור הזרקורים מבקשים לגשר בין דתיים לחילונים. איך זה עובד והאם בכלל אפשר לחיות בקיבוץ הממוקם בעיר עם קהילה חילונית-דתית?

בית ישראל

בית ישראלצילום: בית ישראל

מיד כשאתם שומעים את המילה "קיבוץ" ריח הפרות נישא באפיכם ומראות של צברים עמלים בשדה עוברים בראשיכם, אלא שבקיבוץ "בית ישראל" ובקיבוץ "ראשית" עוברים דברים אחרים לגמרי. כבר מעל 30 שנה שפועלים בארץ הרחק מאור הזרקורים "קיבוצים עירוניים" שהחליפו את הכובע והטורייה בעשייה חברתית בשכונות הערים. גם על החלוקה בין קיבוצים לדתיים וקיבוצים לחילוניים וויתרו בבית ישראל ובראשית וייסדו קיבוץ עירוני בו חיים דתיים וחילונים בצוותא. השאלה האם זה באמת עובד?

"השאיפה שלנו היא השאיפה היהודית הקדומה להקים חברת מופת צודקת ומעורבת", אומר עומר לבקוביץ (34), מי שאחראי על קהילת הצעירים בקיבוץ, "הסיפור של היהודים בישראל צריך להיות השאיפה לתיקון עולם וזו הליבה של הזהות היהודית שהדבר המרכזי זה איך מגשימים סיסמאות כמו ואהבת לרעך כמוך בכל מגזרות החיים. החברה הישראלית מאוד משוסעת ולכן צריך להפנות את האידאלים פנימה אל תוך החברה ולקחת אחריות על פערי זהות שקיימים בין דתיים וחילוניים, עניים ועשירים ואשכנזים וספרדים ולבנות משהו יותר מתוקן".

רעיון הקיבוצים העירוניים החל למעשה עוד טרם קום המדינה אולם הקיבוצים הראשונים כמו "אפעל" בתל אביב לא החזיקו מעמד והתפרקו. הקיבוץ העירוני הראשון שצמח אך גם שרד הוא קיבוץ 'ראשית' הממוקם בקריית מנחם בירושלים, שחבריו הורכבו מאנשי הקיבוץ הדתי ומן התנועה הקיבוצית הכללית. מי שיזם את רעיון הקיבוץ העירוני לדתיים וחילוניים הוא לא אחר מאשר ראש ישיבת ההסדר בנתיבות הרב ישראל פרידמן בן שלום שמינה את בנו ירמיהו למוביל המהלך.

אנשי 'ראשית' מתנזרים מתקשורת, לא מתראיינים ולא מעוניינים לשתף פעולה. "אנחנו מעדיפים לעשות ופחות לדבר ולעשות לעצמנו יחסי ציבור", אומר לי אחד מחברי הקיבוץ. גם אנשי קיבוץ "בית ישראל", יוצאי קיבוץ 'ראשית', לא ששו להתראיין אך לבסוף נענו לבקשתנו.

אנשי הקיבוצים העירוניים מעוניינים לשנות את התסריט הקבוע מראש של שכונות בצדי הערים של מדינת ישראל. קיבוץ 'בית ישראל' למשל השתכן במבנה 'עמידר' בשכונת גילה בירושלים ושם עם חיי קהילה שיתופיים הם מפעילים פרויקטים חינוכיים וחברתיים רבים. "חשבנו איך להמשיך את החלוציות של אבותינו והבנו שאם הם בנו מדינה אנחנו צריכים לבנות חברה", מסביר לבקוביץ', "זו נקודת התנופה של המדינה אך גם נקודת החלושה שלה שעשויה להביא לחורבן".

בניגוד אולי לשאר הקיבוצים, ב“בית ישראל“ הבינו שאם הם ישארו בשכונת מגוריהם ולא יפנו אל כלל החברה הישראלית הם יפספסו. כך נולדה למעשה "מכינת בית ישראל" המכינה לדתיים וחילוניים שם הם לומדים זהות יהודית וחברה כל זאת על מנת ליצר מכנה משותף רחב יותר.

איך דתיים וחילוניים מצליחים לחיות יחד בקהילה שיתופית קטנה?

"אני לא אומר שאין מתחים אבל החיים העירוניים מאפשרים אווריריות חברתית. יש פה נורמה של סובלנות גבוהה, של חתירה למעט בשיפוטיות ולמעט בקיפוח חברתי. משקיעים בחיבורים שצומחים מתוך הזדהות אחד עם השני ולא ממקום שיש בו חיבור של כפייתיות. לא מהמקום של משא ומתן והסכמים אלא דיאלוג כנה. אנחנו לא 'רב תרבותיות', מדובר קהילה ביקורתית המבקרת את החיים המערביים שלנו, את המניעים המערביים שהם מונחי אגו. אנחנו נמצאים בחיפוש של ערכיים יהודיים, חתירה לעבודת המידות ולהפוך את ה'אני ל'אין' וחיים של שליחות עם רצון להכלה ולתת מקום".

אלו אמירות יפות אך בסופו של דבר כיצד פותרים קונפליקטים כמו פעילות ציבורית בשבת? מישהו חייב לוותר על אמונותיו.

"העובדה שהפעילות הציבורית בשבת היא שומרת שבת הפכה אצלנו לנורמה וכך גם הכשרות אך המשפחות עצמן וכל פרט לעצמו פועל לפי דרכו וטעמו. לכן נוצרו פה כל מיני צורות של שבתיות של אנשים שחיים בצורה מסורתית. בעבר היה שיח של בין 'דתיות לחילוניות' והיום אנחנו לא שם, הדברים הפכו למרחב יותר מסורתי".

עומר, מה גורם לאדם חילוני כמוך להצטרף לקהילה מסורתית משותפת עם דתיים?

"אני הגעתי לקיבוץ מהשומר הצעיר בפתח תקווה ולא באתי לחזור בתשובה, אלא מתוך הזדהות עם הרעיונות של שיתוף כלכלי ומשימתי. עם הזמן נפתחו בי רבדים עמוקים של תכנים יהודיים שמובילים את המפעל של 'בית ישראל' ונקשרתי לזה. יש הרבה חבר'ה שהם במקור מהעולם החילוני ומה שמעניין שהם לא תופסים את זה כמהלך של חזרה בתשובה, של היפוך או המרה של משהו מחייהם אלא רצף חיים וערכים שהיו פעם חזקים בעולם הישראלי החילני הציוני ואפשר למצוא אותם עם חיבור לרוחניות ותפילה למסורת יהודית. זה משהו קצת אחר גם לדתי וגם לחילוני. בלי כפייה של אלו על אלו. הפחתה עד כמה שאפשר של חרדות הדדיים. לחפש איך לבנות מכנה משותף גבוהה ועמוק ולהפחית את האיום ההדדי. בסך הכול כולנו מרגישים שהחברה הישראלית זוקקה לשינוי הזה, מה לא?".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן צילום: צילום מסך

שר הביטחון היוצא אביגדור ליברמן הודה לרמטכ"ל איזנקוט

קרא עוד