ביקורת קולנוע - אישה עובדת

סרט עם אומץ לעסוק בנושא רלוונטי מאי פעם, בעידן ME TOO הנוכחי -הטרדה במקום העבודה

חדשות כיפה נעמי גוטקינד-גולן 02/07/19 09:05 כט בסיון התשעט

ביקורת קולנוע - אישה עובדת
אישה עובדת, צילום: יח"צ

עד הסוף המפתיע של "אישה עובדת" סרט שעלה לאקרנים בארץ בהפצת יונייטד קינג, נדמה היה שאפשר לקרוא לו גם "אישה אובדת". האומץ לעסוק בנושא האקטואלי והבינלאומי הזה, הוא רלוונטי מאי פעם: הטרדת עובדת על ידי המעסיק שלה.

לא מדובר באלימות, לא בבוטות יתר, וזה מה שחשוב במיוחד בעידן ה-ME TOO  הנוכחי – כי גם כאשר תשומת הלב המיותרת והמעיקה מתבטאת, לפחות בהתחלה, במחמאות או בהערות תמימות לכאורה לגבי המראה והלבוש, זו הטרדה. נשים בציבור הדתי לגווניו, לדעתי, יודעות זאת מהרגע הראשון. אבל נשים בציבור הכללי, חייבות גם הן להפנים זאת.

ולכך מכוון היוצרת, במאית-תסריטאית-ומפיקה, פרופסור בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה, מיכל אביעד, שזה סרטה העשירית. לפני שאתמצת בקצרה את העלילה, אספר שלא במקרה "אישה עובדת" זכה לפרסים בפסטיבלים ברחבי העולם, ואולי אף יותר חשוב, בביקורות משבחות בעיתונים מרכזיים כולל הניו-יורק טיימס, הוול סטריט ג'ורנל, הוושינגטון פוסט, לה פיגארו ועוד. 

וזה הסיפור: אורנה (אותה משחקת באיפוק ובכריזמה משכנעת לירון בן-שלוש), היא אם צעירה הנחושה להצליח בעבודתה החדשה בחברת נדל"ן כדי לפרנס את שלושת ילדיה במיוחד כשבעלה עופר (אושרי כהן), נאלץ לסגור מסעדה שפתח, בגלל הפסדים, והוא נשאר בינתיים מובטל בבית. את כישוריה במכירות מגלה ומעריך מאוד המעסיק החדש שלה בני (מנשה נוי, שחקן שגילה לדעתי אומץ בלתי מבוטל בהסכמתו לגלם את תפקיד הגבר מטריד), שמבקש ממנה להישאר עד שעות מאוחרות במשרד, ללוות אותו למפגש עם משקיעים וקונים פוטנציאליים, ומזמין אותה להתלוות אליו לנסיעת עסקים בחו"ל.

הספק הראשון לגבי כוונותיו, וגם הרמז הראשון שצריך להדאיג, הוא כאשר בני משלב תוך כדי מחמאה לאורנה על הישגיה, הצעה שתפזר את שערה האסוף בקוקס גבוה על הראש, "לדעתי זה יתאים לך יותר" הוא אומר. אורנה נראית נבוכה, אבל לא מגיבה. בשלב הזה גם היא לא בטוחה האם מדובר בהערה תמימה, אם כי לא נאותה מצד המעסיק, או יותר מזה. בהדרגה מתברר שמדובר "ביותר מזה",

אם כי אין בסרט סצנות חושפניות או מתירניות והרוב מוצג ברמז ובאיפוק. גם התנהגותו של המעביד היא מבלבלת ולא ברורה. כאשר הוא מכבה לפתע את האור בחדר שבו שוהים השניים, ואורנה נלחצת וצועקת שידליק מיד, הוא מתלונן: "אי אפשר לצחוק איתך"?- כביכול מדובר במעשה ליצנות בלבד.

בסופו של דבר, כשאורנה לא נענית לבוס, הוא הופך לבוטה מילולית בעלבונות ובהקטנת כישוריה ואורנה מבינה שאין לה מה לחפש יותר בחברת הנדל"ן ועוזבת. וכאן מגיע הטוויסט בעלילה שלא נגלה, כדי לפגוע במתח, אבל רק אומר שהצעירה המוכשרת מוצאת דרך לצאת מהצרה ולפלס לעצמה דרך לקריירה חדשה, בלי לוותר על עקרונותיה, צניעותה וכבודה. אין ספק שהיוצרת מקווה, שהדוגמה שהיא מראה בסרט תשמש השראה וחיזוק לכל הנשים הסובלות מבעיות דומות בעבודה.

 

לא לאלימות – 

צניעות – 

התנהגות ושפה – 

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית –


 

 

לביקורות נוספות