כבר לא בית ספר לדייטים

סרטי הבוגרים של בית הספר לקלנוע "מעלה" כבר מזמן לא עוסקים בדייטים. יחסי הורים וילדים כבשו השנה את המסך, וגם קולנוע פוסטמודרני הגיע לבקר. ציפי קלר מתגעגת לקצת הומור

חדשות כיפה ציפי קלר 28/12/11 10:25 ב בטבת התשעב

כבר לא בית ספר לדייטים
מתוך הסרט חסימות, צילום: מתוך הסרט חסימות

יבול הסרטים השנתי של בית ספר מעלה מתאפיין ברצינות וכבדות ובפתיחת נושאי הסרטים והגיבורים לחברה הישראלית הכללית. הסרטים מתעסקים בדמויות מגוונות מהחברה הישראלית ולא מתמקדים רק בדמויות ממשפחות דתיות כפי שהיה בעבר. הסרט חממה מצליח להכניס אותנו למשפחה ישראלית במצב של משבר, ומנסה לבדוק האם הבית הוא אכן חממה. בכל הסרטים שנפתחו לחברה הישראלית הגיבורים מציגים התנהגות אותנטית. וזו מוצגת בצורה פתוחה וישירה המאופיינת בלבוש חושפני המאפיין את החברה הישראלית, אך עם זאת ניכר כי יוצרי הסרטים שומרים על לשון נקייה, אפילו בסרטים המתמקדים בסלנג הצבאי. היטיב לעשות זאת גולן רייז בסרטו חסימות. איפיון ההווי הצה"לי מתמקד בסרט בשיר מוכר המרכז בתוכו את הדיבור הצבאי, מבלי להיכנס לניבולי פה אופייניים. הסרט מנסה לפתוח את החסימות הקיימות בציבור הישראלי המיוצגות במיקרוקוסמוס של המחסום הצה"לי. חץ שבור של עמוס גיל הוא סרט פסיכולוגי בולט הרוקח תערובת של הסרט "להיות ג'ון מלקוביץ" ו"הבונה" של מל גיבסון אך הוא מצליח לומר אמירה בשולחו חץ ללב החברה הישראלית הכללית.

 

(מתוך הסרט פייר פייט)

 

כשפוסטמודרניות פוגשת קולנוע דתי

בשנים האחרונות מפגינים סרטי הבוגרים של בית ספר מעלה בגרות קולנועית. מספר סרטים בולטים באיכותם. רמת הבימוי, ליהוק השחקנים, הצילום והעריכה מוקפדים כל כך, עד שלעיתים ניתן לשכוח שמדובר ביוצרים שזהו סרטם הראשון. צילום ועריכה משובחים מצליחים להכניס את הצופה לעולם הגיבורים. סרטו של גולן רייז חסימות הוא אחד מהם. הסרט, למרות הנושא הנדוש בציבוריות הישראלית, מצליח ליצור מתח ומורכבות תוך איפיון דמויות בולט. סרטים נוספים המצליחים לעמוד ברף ציפיות גבוה במיוחד הם: הבית על המים של עומר רגב, העושה זאת אף הוא סביב הטראומה הצבאית בחברה הישראלית. הסרט פייר פייט של אורטל שביט בולט ביכולות הצילום והעריכה - היוצרים סרט משובח על אלימות בחברה הישראלית תוך המרקם המשפחתי של גיבוריו.

אלמנט קולנועי של צפייה על האירועים דרך עדשת מצלמת אחד הגיבורים מאפיינת כמה מסרטים ומכניסה אותנו למצב פוסט מודרני, בו ברור כי מה שלא קורה דרך עדשת המצלמה לא קורה כלל. שימוש זה בולט בסרטה של רחלי וסרמן בת הרב כאשר אביה, שסיפור משפחת הבמאית מהווה בסרט רק את המסגרת הסיפורית, פונה אליה ושואל אם אפשר לדבר ישירות אחד לשני ללא תיווך המצלמה. השימוש בעדשת המצלמה, של אחת מנשות ווטש בסרט חסימות, באנלית ומוכרת יותר, אך עם זאת, מעבירה את המסר בצורה משכנעת ביותר.

כמה מהסרטים מצליחים להכניס אותנו לראשם המורכב של גיבוריו על ידי עריכה וצילום המטשטשים גבולות, זמנים ואירועים, אלמנט נוסף של עולם הקולנוע הפוסטמודרני. הסרט חץ שבור של עמוס גיל מפלח את ראשינו בשלל חוויות ודמויות על ידי צילום משובח ועריכה טובה. הסרט הבית על המים מכניס אותנו לעולם הסיוטים של המשפחה הקטנה המנסה לשרוד ולדבוק באהבה ובקשר למרות עולמם הפנימי המסויט. הסרט הרב התלמיד וארון הקודש משתמש בכלי הקולנוע הפוסטמודרני בצורה גורפת ומעמיד סרט קצר אך מורכב שרומז לעולם תלמודי מורכב.

משפחה שכזאת

רבים מהסרטים השנה עוסקים ביחסי הורים ילדים בצורה ממוקדת. סרטים העוסקים ביחסי בנות ואבות בולטים במיוחד. הסרטים מתמקדים ברצון לקירבה והידברות ישירה עם ההורה מצד אחד והשאיפה שההורה יכיל את בתו או בנו בצורה שלמה עומדים מהצד השני. לב הסרטים הוא בדרישה מההורה לעשות זאת במשולב ועם הרבה אמון, קירבה ואהבה. נושא זה עומד בבסיסם של רוב הסרטים . הסרט בת הרב הוא הבולט בענין מעצם נושא הסרט, אך ניכר כי אותו רצון עומד גם בבסיס הסרט חסימות ואפילו הסרט חץ שבור, העוסק בנורמליות של החריגות. מסגרת הסרט נוצרת על ידי שיחות טלפון שאינן מתקיימות בין גיבור הסרט לאימו. בסרט יש חטאים טובים קיים היפוך תפקידים בין הבת לאביה. הבמאית והצלמת, בודקת את עולמו של אביה ובחלק מהקטעים נראה כאילו היא האם המגיעה עם אביה לאסיפת הורים לקבלת חוות דעת של המורה על מצבו של אביה. מורכבות מעניינת ואותנטית מציג הסרט מה נשתנה של אלירז שוחט שעורך ביעור חמץ ביחסי הבת והאם.

כבכל שנה הדגש ברוב הסרטים הוא על התסריט. זרימת הסרט בטבעיות, כמעט בכל הסרטים, מצדיקה את ההשקעה בכתיבה הדקדקנית של התסריטים. ניכר כי יכולת שילוב קטעי פעולה משובחים הוא אלמנט חדש בסרטי בוגרי בית ספר מעלה והסרטים המצטיינים בכך הם: פייר פייט של אורטל שביט בצילום מותח עמוק ומיסתורי חסימות של גולן רייז בשילוב של אירועים דרך עדשת הכוונות של חייל התצפית ש"רואה הכל מלמעלה" ,עדשת המצלמה של אשת ווטש והמציאות הקשה המתהווה במחסום.

כאמור, רצינות וכבדות ניכרו השנה במחזור זה של בוגרים. אינני מתלוננת ואינני מתגעגעת לסרטי הדייטים שאפיינו שנים עברו אך אני כולי תקווה שבשנה הבאה נוכל לצפות גם בסרטים קומיים שמחים ומשמחים...

ציפי קלר, עורכת מדור הסרטים בכיפה, ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללת הרצוג גוש עציון

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן