ביקורת קולנוע - "פרה אדומה"

מזמן לא נתקלתי בקולנוע הישראלי בקוקטייל מביך ואולי אפילו מסוכן של נושאים טעונים, המטופלים בגסות רבה כל כך.

נעמי גוטקינד-גולן
ב בשבט התשעט
,
08 בינואר, 2019 9:59
פרה אדומה

פרה אדומהצילום: בועז יהונתן יעקב

מזמן לא נתקלתי בקולנוע הישראלי בקוקטייל מביך, ואולי אפילו מסוכן יותר, של נושאים טעונים ורגישים המטופלים בעדינות של פיל בחנות חרסינה, הנובעת אולי מחוסר הבנה שבתום לב במאוויי גאולה ובמושגים הלכתיים, כמו שיש בסרט "פרה אדומה".

מאחר שהמשחק מעולה, הצילום מרשים, הרקע של נופי מזרח ירושלים מרהיב, והנושא תופס מיד את כל מי שקרוב ליהדות, חייבים לספר על סרט הביכורים הזה של ציביה ברקאי יעקב, שאפילו זכה בפרס הסרט הטוב  בפסטיבל ירושלים, מסיבה של "בפני עיוור לא תשים מכשול".

גם אני התלהבתי מהמחשבה ש"מצווה שמעית" מהותית בהלכות טומאה וטהרה, שהרמב"ם מביא כדוגמה למצוות שחובה לקיים למרות שאין שכלו של האדם מבין מדוע (בלי אפר פרה אדומה אי אפשר להיטהר ובלי להיות טהורים אי אפשר לבנות את בית המקדש), מככב פתאום בקולנוע. אבל אז עלילת הסרט צמררה אותי כמו מקלחת של מי קרח בלילה צונן במיוחד. כי אלה מרכיבי התבשיל המוזר שנרקח כאן: 

א. מתנחלים קיצוניים הזויים - אבי הגיבורה, יהושע, מתגורר בסילוואן על מורדות הר הזיתים, וכאשר בדיר שלו נולדת עגלה אדומה, המשיחיסט הימני הקנאי מקווה באמצעותה לזכות ולראות בבניין בית המקדש השלישי על חורבות כיפת הסלע. מי צריך אויב המאשים אותנו השכם והערב במזימה של השתלטות על הר הבית והחרבת מסגדיו עם אינתיפאדות אל אקצה, כאשר אנחנו עצמנו מפיצים את העלילה השקרית והזדונית הזו..

ב. אג'נדות פמיניסטיות במגוון צורות דתיות ומיניות - בנימינה בתו היתומה מאם של המתנחל יהושע, מניחה תפילין כמו הגברים, ובנוסף מנהלת רומן עם נערה אחרת. 

ג. יחסי הורים וילדים - בנימינה מתמרדת באביה המטיל עליה את עול הטיפול בעגלה האדומה, מתמרדת בו שבעתיים על רקע היחסים שלה עם חברתה, והאווירה הכללית בין הבת והאב הופכת דחוסה ומתוחה מאוד.

ד. השירות הלאומי - ליתר דיוק בת אחת של שירות לאומי, שנענית לחיזוריה של בנימינה שהתאהבה בה. שוב, על רקע השמצות ההדתה ועלילות אחרות מכיוון השמאל המוטחות בבנות השירות הלאומי על לא עוול בכפן, כפייק ניוז גמור, רק זה מה שחסר לתדמית שלהן.

ה. ענייני טהרה וטומאה ופרה אדומה, הדורשים עיון הלכתי ועקרוני עמוק, מוצגים על המסך, מעצם טבעו של המדיום, בהשטחה רדודה ומעליבה.  

אז כאמור, כל הכבוד למשחק המעולה של השחקנית האדמונית הראשית אביגיל קובארי, בתפקיד בנימינה (בני), ולגל תורן הנפלא בתפקיד יהושע, אבל התוכן מעורר רתיעה, כמעט בחילה, כמעט תחושה של מין בשאינו מינו.

 

לא לאלימות –

צניעות –

התנהגות ושפה –

ערכים –

הנאה מצפייה –

איכות קולנועית - 


 

 

08.01.2019

1. פרוטוקול זקני ציון II (בן יהודה)

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2019

2. ראיתי בפסטיבל ירושלים סרט מצוין נוגע ללב (טלי)

השחקנית הראשית באמת מעולה וגם גל תורן מעניין עם דמות מורכבת. הסרט מאוד עדין בעיני וממש מזכיר דברים מהבית ודברים שהכרתי. קראתי שהבמאית גדלה בהתיישבות ולמדה באולפנה מוכרת, גם השחקנית הבנתי באה מבית דתי והיא לא מגדירה את עצמה כלא דתייה. הדמות של הנערה נשארת עמוק אחרי הצפייה.

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2019

3. הביקורת החצויה הזו מאוד מעוררת את סקרנותי (שליו)

אני מניח שחלק מהדברים שצרמו לכותבת היו מהמקום האישי ממנו היא באה ולי יפריעו פחות או שיפריעו יותר. מנשים מניחות תפילין אני לא מתרגש, נתקלתי בכאלה, גם אורתודוקסיות לכל דבר. דיבורים על בית המקדש השלישי? כאלה בטח ששמעתי בציבור שלנו.

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2019

4. סליחה אבל ביקורת לא ממש מקצועית על קולנוע (רחלי)

היה אפשר לא לכתוב כי לא מתאים בערכים לאתר כיפה. אבל אם כבר כותבים אז בצורה מקצועית יותר שנוגעת בלב העניין הקולנועי

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2019

5. וואי וואי נשמע שיוצאים מטולטלים מהסרט לפי מה שכתוב כאן (מסקרן לראות)

דווח על תגובה לא ראויה
10.01.2019

6. נדמה לי שהביקורת מחטיאה משהו (יוסי)

יש בסרט משהו שהולך הרבה מעבר לכותרות הצעקניות של "משיחיסטים הזויים" או "השמצת בנות השירות הלאומי". זו יצירה שלדעתי נובעת כולה מתוך הלב והיא דווקא מקלפת את הכותרות הצעקניות מהקליפה החיצונית. מי שהלב שלו מספיק פתוח יכול למצוא בסרט הרבה אהבה לבנות השירות או למשיחיסטים. ההגדרות האלו רק מצמצמות את החוויה הקולנועית והרגשית שסרט כזה יכול לגרום למי שבא עם לב פתוח ולא עם אג'נדה של בעד נגד.

דווח על תגובה לא ראויה
10.01.2019

7. נדמה לי שהביקורת מחטיאה משהו (יוסי)

יש בסרט משהו שהולך הרבה מעבר לכותרות הצעקניות של "משיחיסטים הזויים" או "השמצת בנות השירות הלאומי". זו יצירה שלדעתי נובעת כולה מתוך הלב והיא דווקא מקלפת את הכותרות הצעקניות מהקליפה החיצונית. מי שהלב שלו מספיק פתוח יכול למצוא בסרט הרבה אהבה לבנות השירות או למשיחיסטים. ההגדרות האלו רק מצמצמות את החוויה הקולנועית והרגשית שסרט כזה יכול לגרום למי שבא עם לב פתוח ולא עם אג'נדה של בעד נגד.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בני עקיבא צילום: פלאש 90

"אשרינו בקיומה" - הרב שרלו על בני עקיבא

קרא עוד