אם אתם מתגעגעים לסוכריה הקולנועית 'מרי פופינס', אז זהו הסרט בשבילכם. הסרט נבנה על בסיס אותה תבנית של הסרט המצליח משנת 1964, ועלילתו מתרחשת בלונדון של שנות השלושים, 24 שנים לאחר התרחשויות הסרט המקורי.
מייקל בנקס עובד בבנק בו עבד אביו, ועדיין מתגורר בבית ילדותו יחד עם שלושת ילדיו: אנאבל, ג'ורג'י, ג'ון ועוזרת הבית שלהם אלן. מרי פופינס חוזרת לעזור לדור הבא של משפחת בנקס למצוא אושר וקסם לאחר שחוו אובדן. האומנת המסתורית מצטרפת לחברה ג'ק, מדליק פנסי רחוב אופטימי, אשר עוזר לה להחזיר אור וחיים לרחובות לונדון.
הסרט מתחשב בנו, הצופים המתגעגעים, ובכל חלק של הסרט יש חזרה אל סצנות אהובות כדוגמת הריקודים של מנקי הארובות בסרט הקודם לעומת ריקוד מדליקי הפנסים בסרט זה אבל כל זה נעשה בשדרוג וחידוש כלשהוא. השילוב בין דמויות מצוירות לבין שחקנים רגילים מוצלח וניכר שיכולות האנימציה ב-2018 מביאות אותנו לשיאים חדשים, ואפילו הפינגווינים מהסרט הקודם מגיחים לביקור קצר. גם ברט מגיח לביקור קצר כאשר השחקן שגילם אותו בסרט הקודם, מגלם כאן את מנהל הבנק שמתגלה להיות זקן חביב.
באחד משיאי הסרט נמצא שיר קצבי הממריץ את הצופים לקרוא ספרים ורומז לעלילת הסרט. קצת דידקטי אבל חביב וסוחף. ההחמצה היחידה מבחינת הצופים היא שאנו ממש מתגעגעים למרי פופינס ומקבלים את אותה דמות, עם אותם טריקים אבל בגוף של שחקנית אחרת. שלא תבינו לא נכון. היא עושה עבודה נהדרת אבל היא לא הדבר האמיתי מבחינתנו.
הסרט תמים ונעים לצפייה כמו הסרט הקודם בזמנו, אך אין בו תחכום כלשהו המעיד על היווצרותו לצופים של ימינו. אולי הצגת הילדים כדעתניים הרבה יותר ובודקים גבולות בצורה יותר נועזת, מעידים על התקופה העכשווית אך ככלל הסרט מאוד דומה לקודמו ואנו מקבלים עוד מאותו הדבר, ואל תבינו לא נכון: זה נעים וטעים, ומתאים לכל המשפחה.
במאי: רוב מרשל ארה"ב 2018.
צפייה מהנה!
לא לאלימות –
צניעות –
התנהגות ושפה –
ערכים –
שווה צפייה -
איכות קולנועית –
כתבה: ציפי קלר - מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג.