גדי טאוב: "הניסיון הטקטי של נתניהו לחבור לרע"מ היה שערורייה"

לקראת שבוע הספר והמצב הפוליטי המעורער בקרב מצביעי הימין, ערכנו בחדשות כיפה ראיון עם הסופר וההיסטוריון, ד"ר גדי טאוב. לפני מספר חודשים הוציא טאוב ספר החדש הנקרא: "ניידים ונייחים: מאבקן של האליטות כנגד הדמוקרטיה הישראלית". הספר מספק חלוקה שאינה מוכרת לציבור הישראלי, חלוקה בין הציבור הנייד והאליטיסטי של ישראל לעומת הציבור הנייח והעני יותר. 

טאוב מסביר על צורת החלוקה: "החלוקה היא לא כזאת חדשה ואפילו מקובלת בספרות העולמית.  ההבדל בין אנשים עם אופקים בינלאומיים והפרנסה שלהם ניידת, למשל עובדים דרך מחשב נייד. מעל החלוקה המעמדית בין אלו האוחזים בשורשיהם ואנשים שתלויים בשוק המקומי, בשפה המקומית, שמחוברים למסורת, לנוף מולדתם ולא יכולים פשוט לקום ולעזוב". לפי טאוב החלוקה היא גם אידיאולוגית, בין גלובליסטים מול פטריוטים. עם דעות הפוכות על תפיסת המדינה כמדינת הלאום.

"הגלובליסטים מעוניינים בכפר גלובלי ולכן הלאומיות נראית להם צרת אופק ומזיקה. הפטריוטים רוצים לשמר את מדינת הלאום השומרת גם על זהותם המשותפת שהיא יקרה להם, מרגישים יותר קרובים לבני עמם מאשר אליטות מקבילות בארצות אחרות", מסביר טאוב. החידוש בספר הוא שהאליטות הניידות והגלובליסטיות תמיד מציגות עצמן כסולדות מהלאומיות, אבל בעצם יש סלידה כלפי הדמוקרטיה ולכן האליטה שהספר מנסה להגדיר היא אליטה פוסט לאומית, "שמבקשת לפרק את אופייה היהודי של מדינת ישראל" אומר טאוב. "הדרך היחידה לעשות זאת, מכיוון שהרוב הוא לאומי, זה להחליש את הרוב, ליצור ברית אליטות שמדירה את ישראל מהמשחק" הוסיף.

כדוגמה לחלוקה מביא טאוב את התפיסה לגבי המסתננים מסודן, לפיו נציגי המוסדות הנבחרים נקטו בשורת צעדים להוצאת המסתננים ולהגבלתם ואילו האליטה הניידת מבקשת לאזרח את המסתננים. טאוב מתייחס לדמיון שבין חלוקה זו לבין החלוקה של ישראל הראשונה והשנייה: " החלוקה של ישראל הראשונה והשנייה קולעת לדברים שהחלוקה של ניידים ונייחים מזניחה. למשל, אנחנו רואים עכשיו באופן בולט את סקציית נפתלי בנט בציונות הדתית נוטשת את הברית עם הימנים, המזרחיים, והחרדים לטובת ברית האליטות. אבל אני לא יכול לומר שהתומכים של נפתלי בנט הם ניידים, כיון שכל מי שגר בהתנחלות רואה עצמו כנייח".

הבחנה נוספת עליה שם טאוב דגש היא ש"אין חפיפה מוחלטת בין החלוקה לניידים ונייחים שהיא סוציולוגית לבין החלוקה לגלובליסטיים ולאומיים שהיא אידיאולוגית, כשם שאין חפיפה בין תנועת העבודה לפועלים. לא כל מי שהוא נייח הוא לאומי ולהפך. עיניך הרואות, אתה מדבר עם מישהו שהוא נייד באופן מקצועי. אני יכול ללמד היסטוריה של ארצות הברית באיסלנד. לעומת זאת, מבחינת הדעות שלי אני לא גלובליסט". 

ספרו החדש של ד"ר גדי טאובצילום: צבי קרן

"נתניהו מעולם לא מכר את ערכיו, לפעמים הוא הפר הבטחת בטיחות"

טאוב חוזר לדוגמה על בנט שהוא מנהיג נייד לציבור נייח וכיצד למעשה הוא בוחר להקים ממשלה עם השמאל. "אני חושב שבנט הוא סופר נייד באופן אישי, בא מעולם הייטק וכך הוא מתייחס למפלגות. שלד בורסאי שמקפיץ אץ המנכ"ל ואז אפשר להיפטר ממנו". טאוב לא חוסך מילים חריפות נגד בנט: "במקרה שלו מדובר בנוכל אם לבחון את היסטורית השקרים של בנט. האנשים האלה הם סוכני הרס, איילת שקד ובנט הם חלק מהפוטש נגד הימין".  על שקד הוסיף: " תקעה סכין בגבה של הילה גרסטל ונטרלה את המוסד שהיה יכול לבקר באופן אפקטיבי את הפרקליטות.  מליצת יושר של אביחי מנדלבליט ושי ניצן. היא סוכנת מעבר לקווי האויב, כאשר האויב זה אנחנו. מראשי הסיוע לפרקליטות בפוטש שהיא מבצעת והכל בתמיכה של בנט". 

במה זה שונה בנט מדברים שנתניהו עשה בניסיונות שלו להקים ממשלה, כמו החבירה לרע"מ?

"השאלה מגוחכת. לנתניהו יש כוכב צפון, וזה הלאומיות הישראלית. בשירותה הוא עשה הרבה תמרונים. עם חלקם אני לא מסכים, הניסיון הטקטי לחבור לרע"מ היה שערורייה, למרות שהיה מדובר רק בתמיכה מבחוץ במסגרת תרגיל שבעיני היה טעות. נתניהו מעולם לא היה 6 מנדטים בתוך גוש שמאל. בתור ראש גוש עם רוב מאוד גדול לימין חשב שמבחינת האחדות צריך לצרף גם מפלגת שמאל שתאפשר לו מרחב תמרון. נתניהו הצליח בתוך המסגרת הזאת לפרק את אוסלו, לעמוד בעוז מול הממשל האמריקאי. אלוהים יודע איפה היינו עכשיו עם הגרעין האיראני לולא נתניהו. נתניהו מעולם לא מכר את ערכיו, לפעמים הוא הפר הבטחת בטיחות אבל גם לא ישב ובנקיטת חפץ אמר אני נשבע שאני בחיים לא אשב עם יאיר לפיד".

בעברו גדי טאוב היה בעל השקפות מן השמאל, ומספר כי, "הם יודעים לעבוד. הם לא חסרי אוריינטציה והוזים כמו חלק ממחנה הכיפות הסרוגות".  עוד הוא מפרט: "הם באו ממפא"י ויודעים להפריד מהתכל'ס לסימבולי והם עכשיו השתלטו על המקומות החזקים ואנחנו נראה אם נצליח להגן על ההתיישבות לאורך זמן כאשר ימנו לנו עוד שופטים פרוגרסיביים. הדבר הכי גרוע, הפרקליטות ומגניה והעיתונות יחברו יחד כדי לנטרל את האנשים האפקטיבים בתוך הימין. עם נתניהו זה היה מאוד קשה, עם אחרים זה יהיה קל יותר". 

אתה עוד מאמין שלנתניהו יש סיכוי להישאר ראש הממשלה?

"אני לא יודע. אני מאמין שהוא היה ראש הממשלה לולא התיקים שעכשיו מתפוררים בבית המשפט. זה לא המקום להיכנס לפרטי התיקים ולסחטנות העדים. אם במידה ויש הצדקה לאישומים, אז איילת שקד הייתה צריכה להיות מזמן בחקירה וגם יאיר לפיד. כל האנשים שתמרנו את חוק ישראל היום עשו דבר הרבה יותר חמור בתחום השוחד וסיקור אוהד לכאורה מאשר נתניהו, שאי אפשר אפילו להאשים אותו בסיקור אוהד באתר נידח כמו וואלה. אני לא יודע איך זה יעמוד אחרי העדות של אילן ישועה. החקירות האלה הם מכשיר התנקשות פוליטי, ולתקשורת יש חלק עצום בזה שפמפמו פה דברים שוליים כאילו הם עבירות בסדר גדול חשוב. אני חושב שהמשפט יגמר בקול ענות חלושה, בעיקר אם נתניהו לא יהיה ראש הממשלה. מה שמדהים הוא שלמרות כל הדברים האלה הוא עדיין ראש המפלגה הכי גדולה. לולא ההתנקשות המשפטית לליכוד היו 45 מנדטים".