כשהייתי בכיתה ב', פתחתי מחברת דפתר חומה והתחלתי לכתוב. זה היה ה"סיפור" הראשון שלי – "הסיפור של יגאל", קראתי לו. מאז, התחיל הרומן שלי עם המילה הכתובה, וכילדה וכנערה, אהבתי לאחוז בספרים קטנים שיתאימו לכף היד שלי, נשענתי על קיר המיטה בחדר והפלגתי לעולמות אחרים. עד היום, הריח של ספר חדש מרגש אותי, וכשאני נכנסת לחנות ספרים- מתחשק לי לקחת איתי הביתה כמה סיפורים לפי קילו.
הדוכנים העמוסים במילים המודפסות נראים לי כמו מסלולי ההמתנה לצ'ק אין בשדה התעופה (ואולי, כי לא הייתי שם מזמן) - מעין דרך ישירה לאינספור רגעים שבהם אני יכולה למלא את הראש שלי בחוויות, מחשבות, עמדות ודעות, ולהרחיב את הלב עם כל קשת הרגשות, להתחבר לדמויות, לאהוב אותן, להזדהות איתן או לכעוס עליהן.
תרבות ה-INSTALL
אצל הילדים שלנו, בעיקר הגדולים שמגדירים יפה את 'דור ה-Z' זה מרגיש קצת אחרת. הם רגילים לתרבות ה-INSTALL וה- Download, לקיצורים בדיבור ובכתיבה, ובוודאי שבקריאה, להעברת מסרים מוקלטים ולהבעת רגשות באימוג'ים. הכל - כמה שיותר מהר, בלי סופרלטיבים ובלי חפירות. תנו להם את השורה התחתונה.
גם לנו, בואו נודה, נגמרת היום הסוללה הרבה יותר מהר מבעבר, וכמי שחיים במהפכת המידע, לרבים מאיתנו יש רמת ריכוז נמוכה. בין המייל לווטסאפ, בין שיחה עם מישהו מהמשרד למחשבה שנדדה – קשה לנו לפעמים לסיים כתבה ואנחנו נאחזים במספר הדקות שהובטחו לנו באייקון למעלה: כמה דקות פר קריאה.
אז למה לקרוא בכל זאת?
הרי גם מהטלוויזיה, מהיוטיוב ומשלל הערוצים המרצדים – אנחנו יכולים ללמוד,ולא מעט, אבל הקריאה מעוררת אצלנו משהו אחר–משהו שלא מציג אמת אחת, משהו שנותן מקום לסובייקטיביות, לפרשנות, שפותח מקום למגוון, לחשיבה עצמאית ולדמיון.
בשונה מצפייה במסך, הקריאה היא פעילות אקטיבית שמהדקת בזמן אמת את הקשרים שלנו במוח, משפרת את השפה, מסייעת לאיות תקין (מה שחסר מאד לילדים ובני נוער בימינו),מעשירה את עולם הדימויים, מכירה לנו מילים נרדפות וביטויים, מקדמת את יכולת הכתיבה שלנו, מפתחת את כושר הריכוז ומלטשת את היצירתיות המחשבית שכל כך נחוצה לנו.
הקריאה והחשיפה לסיפורים שונים ולסיטואציות שונות מעשירה את העולם הפנימי של הילד ומחברת אותו למגוון רחב של רגשות והתמודדויות, מעלה אותן על פני השטח ונותנת להם לגיטימציה,יכולה לסייע בהטמעת ערכים שחשובים לנו, לאפשר לנו להתחבא עם דילמות מוסריות שטרם חווינו על בשרינו, ולחבר את ההיגיון של הילד שמתגבש בשנות הילדות הראשונות להיגיון הכללי של החברה,ולצרוך עוד למידה שלסובלנות, כבוד הדדי, אכפתיות, חברות, אהבת החי והטבע ועוד.
דרך אירועים שחוות הדמויות בסיפור והתמלול הרגשי שלהם על ידי המחבר – הילד, שעד גיל שבע לערך מאופיין באגוצנטריות מולדת, נחשף לכלי משמעותי לפיתוח אמפתיה, דבר המאפשר לו להתנסות בכניסה לנעליו של האחר בקלות יחסית. הרבה פעמים, הוא יזדהה עם הגיבור (או הגיבורה, כמובן!) וכך, ילמד על עצמו, ואולי אפילו ישאף להתחיל לנהוג כמותו.
צילום: shutterstock
להתחיל מוקדם
כיוון שבגיל הרך מתפתחת האישיות והיחסים הבין אישיים מתחילים להיווצר ולהתרחב –מדף הספרים יכול להיות חלק חשוב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד, והתכנים שיועברו בהם יכולים להשפיע על ההחלטות והבחירות שלו גם בבגרותו.
לכן, כשאתם רוכשים ספרים לילדים צעירים - ודאו שהתכנים תואמים את השקפת עולמכם, ואז, הציעו להם בחירה מתוך 2-3 ספרים שנראים לכם. אם, למשל, אתם כבר פחות מאמינים באבירים על סוסים לבנים שמצילים עלמות במצוקה – היפרדו מהאחים גרים וחפשו ספרים מודרניים שמטפחים ומפתחים שיוויון מגדרי.
בספרים המיועדים לילדים הצעירים, עוסקים המחברים במגוון נושאים שיכולים לתת שם או צורה לרגש או להתנהגות של הילד כמו, למשל, מאבקי כוח והתפרצויות זעם, רוגז על חבר, עשיית צרכים בשירותים אוכעס על הצטרפות אח חדש למשפחה. בעזרת הדמויות המאוירות והשורות הקצרות – מזדמן לנו, כהורים ליזום שיח ותיווך על הנושא,וביחד, כאשר מולנו בוס החתול או ארנב ששותה פטל, אנחנו יכולים למצוא בין הדפים גם דרכים אפשריות להתמודדות.
אם ברצונכם להעצים את הילדים באמצעות תוכנם, תוכלו להקריא להם את הספר "ההצלחה שהתחבאה", מאת רועי בן-מנחם, הנוגע בחוויות הקורות לכולנו. כי אין אדם שלא ציפה להצליח או רצה להצליח ונכשל – לפחות פעם אחת בחייו, ואין אדם שלא חש אכזבה לאחר כישלון. השאלה החשובה היא מה עושים עם תחושת האכזבה. בשביל דן, העידוד של חברו יובל היה דרך חיובית להתמודד עם המצב. ספר נוסף אשר בכוחו לסייע בעיבוד חוויות הוא - "לילדים טוב", אשר מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון עשרה סיפורים קצרים חווייתיים, המאפשרים לילדים, וגם להורים, להשאיר מאחור את רעשי היומיום ולעבור למצב שקט ורגוע. ובחלק השני עשרה סיפורים ארוכים מרתקים, מלאי קסם והשראה, המחזקים את המשאבים, היכולות והכוחות הפנימיים.
אם ילדיכם מתמודדים עם אתגרי קשב וריכוז, אמליץ עבורכם על הספר "איפה הקשב". הספר מציג את עולמה של גאיה, ילדה בת עשר המתמודדת עם קשיי ריכוז וקשב. הספר מתאר את המחשבות, התסכולים והחוויות שלה בבית, בבית הספר, עם הסביבה ובעיקר עם המשפחה. גאיה מטפחת את גינת הירק שלה וחולמת שיהיה לה כלב ויכולות כמו של שאר הילדים. ביום הולדתה, גאיה מקבלת מתנה, את “קשב”, הכלב עליו תמיד חלמה. הכלב לוקח אותה להליכות ארוכות במסלולים מיוחדים שצורתם הספרה 8, שם היא משתפת אותו במה שעובר עליה, מספרת לו מה למדה בכיתה ומשננת איתו את החומר למבחנים. עד שיום אחד הוא נעלם, ובמהלך החיפושים, מגלה האב את מה שגאיה כבר הספיקה להבין על עצמה בזכות קשב. הוא מגלה את החוזקות של בתו, את היכולות והכישרון הרב שטמונים בה. הרעיון העומד מאחורי הספר ומטרתו העיקרית היא להיכנס לנבכי נשמתם של ילדים ומבוגרים כגאיה. אנשים חכמים ויצירתיים בעלי יכולות גבוהות ומוטיבציה עצומה, שכל מה שהם זקוקים לו זה ריכוז וקשב מחד ומאידך קבלה הכלה והבנה מהסביבה.
צילום: shutterstock
רגע מקרב בין הורה וילד
לצד התוכן, השפה והאיורים –חשובה לא פחות האינטראקציה בין הילד להורה שמקריא את הסיפור. בהרבה משפחות, זהו רגע אינטימי, זמן איכות אחד על אחד,שחשוב לשמר אותו. בדרך כלל, מוקראים הספרים לפני השינה, תוך חיבוק או עירסול שמסב לילד הנאה ומעלה לו את תחושת המשמעות והערך.
כדאי להתחיל לספר סיפורים קצרים גם לתינוקות ולהרגיל את הילדים להירגע עם ספר, עם הקול שלנו, ולהתענג על כנפי הדמיון כבר מההתחלה.
לפעוטות ולילדים גדולים יותר, עד גיל 6-7, תנו לבחור ספר אחד או שניים, לפי סיכום שלכם מראש, עוד לפני שנכנסתם לטקס השינה או לזמן הקריאה המיוחד. אם הם מבקשים "עוד פעם" או "עוד סיפור", אמרו להם באהבה שמחר תהיה להם שוב ההזדמנות לבחור.
סביר להניח שבשעת ההשכבה גם אתם עייפים ורוצים להתפנות ליתר העיסוקים שלכם – ובכל זאת, נסו להקריא להם הסיפור בלהט, כולל שינוי בטונציית הדיבור כשאתם מצטטים את הדמויות. זה מכניס עניין משותף לשני הצדדים, ומתבל את האווירה המשפחתית בצחוק והומור.
אם הספר מעלה תחום או ערך שחשוב לכם לקדם או להטמיע בבית –מצאו זמן נוח והוסיפו כמה מילים שיעשו את החיבור בין הסיפור שקראתם יחד לסיפור המשפחתי שלכם.
כדי להנחיל קריאה בבית חשוב שתהיו מודל בעצמכם ושהילדים יראו אתכם אוחזים בספר ונהנים ממנו. מה שאתם עושים לפני השינה בחדר – נסתר מהם, אז גם אם הם לא רואים אתכם והם גדולים מספיק – ספרו להם על חוויית הקריאה שלכם, גשו איתם לרכוש עוד ספר לעצמכם, ועל הדרך, עוד אחד בשבילם (:
כשהילדים גדולים יותר - אפשר לקנות להם ספרי קומיקס ולאט לאט לנסות להכניס לכוננית הספרים גם יצירות של ממש שיש בהם יותר מילים מאיורים. גם כאן, מומלץ לפקוד את החנות עם הילדים, לטפח עצמאות ולאפשר להם בחירה בתכנים שמעניינים אותם.
אם במצב הנוכחי, הילדים שלכם מעדיפים רק מסכים –הימנעו מלהכריח אותם לקרוא אבל כן הגבילו זמן מסך. בינתיים, בשעות שהוגדרו כנטולות מדיה, הניחו לידם כחלופה ספרים בנושאים שונים, ואפילו כאלה שמתחברים לסדרות וסרטים שצפו בהם.
במקרה שספרים בעטיפתם הקלאסית לא עובדים אצלכם, בעיקר אצל המתבגרים– לא חייבים להתעקש וכדאי לחשוב יצירתי, הרי לשם זאת התכנסנו, וכיוון שכבר ממשאי אפשר להתעלם מהעובדה שהילדים שלנו חיים בדיגיטל– אפשר בהחלט להציע להם לקרוא ספרים אלקטרוניים. הם מורגלים למדיה הזו, היא זמינה להם בכל מקום והיא אפילו חוסכת בדפי נייר ובפגיעה ביערות הגשם.
הכותבת: קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר