"אני שואל, מה תלמידיי עשו בשבילי"

לכבוד יום המורה מציעה ד"ר ניצה דורי שני ספרי קריאה המתארים את מעמד המורה וסמכותו

חדשות כיפה ד"ר ניצה דורי 15/12/14 19:31 כג בכסלו התשעה

"אני שואל, מה תלמידיי עשו בשבילי"
Shutterstock, צילום: Shutterstock

לרגל יום המורה מוצעים כאן שני ספרי קריאה המתארים את מעמד המורה וסמכותו מהיבטים שונים, לאו דווקא פדגוגיים אלא יותר אישיים וחברתיים, תוך צעידה בתהליכים פנימיים בנבכי הנפש, תהליכים שמקצתם חשיבתיים ותרבותיים ומקצתם מערכתיים ומקצועיים.

הספר "סטונר", ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג'ון ויליאמס (1994-1922), מביא את סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת מיזורי. זהו סיפורו של גבר, שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. על רקע סכסוך הנוגע לציון של תלמיד, נגזר עליו להתמיד בהוראת חיבור אנגלי לתלמידי השנה הראשונה, תפקיד נעדר תהילה שמרחיק אותו מהחומרים המעניינים אותו. הוא הופך איש שוליים במחלקתו. מורה, שהאינטריגות באקדמיה דחקו אותו הצידה, בנוסף לקשיים משפחתיים עמם נאלץ להתמודד.

בספר "המורה", מתאר המחבר פרנק מק'קורט כיצד הובילו אותו שלושים שנותיו כמורה אל המערכה השנייה של חייו, כסופר. נוסף על כך, "המורה" הוא גם הכרת תודה מתחייבת למורים באשר הם. מק'קורט מתעד את הקשיים, את הניצחונות ואת ההפתעות שזימנו לו שנותיו כמורה בבתי הספר הציבוריים בעיר ניו יורק, תוך שהוא מטביע רושם בל יימחה על תלמידיו באמצעות שיטות עבודה לא מקובלות ומטלות מקוריות. הוא מספר כיצד במשך חמישה ימים בשבוע, חמש שעות ביום, הוא עשה כמיטב יכולתו לעורר עניין בבני נוער שלוחי רסן: "החשבון שלי אומר שבערך שנים עשר אלף בנים ובנות, גברים ונשים ישבו ליד שולחנות והקשיבו לי כשאני מרצה, מדקלם, מעודד, מברבר, שר, נואם, מצטט, מטיף, נתקע. אני חושב על שנים עשר אלף ושואל את עצמי מה עשיתי בשבילם. ואני חושב מה שהם עשו בשבילי. החשבון שלי אומר שהעברתי לפחות 33 אלף שיעורים. 33 אלף שיעורים בשלושים שנה: ימים, ערבים, קיצים. באוניברסיטאות אפשר להרצות מרשימות ישנות ומתפוררות. בבתי ספר תיכוניים ציבוריים אין לך שום סיכוי שבעולם להצליח בזה. בני הנוער האמריקנים הם מומחים בתחבולות של מורים, ואם תנסה לעבוד עליהם הם יפילו אותך". (עמ' 80).

ולסיום, לרגל עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, שיחול בעוד כשבועיים וחצי, ממליצה לחזור לשלושת הכרכים של "כתבים פדגוגיים" מאת יאנוש קורצ'אק, מחנך, הוגה חינוכי, רופא וסופר, שהפך לאחד הסמלים ההיסטוריים כאשר סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה יחד עם חניכיו בבית היתומים אותו ניהל.

הכותבת היא ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך בחיפה

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן