לא במקרה הגיע לידי הספר המאויר "למצוא טוב" של רונה מור, העוסק בדייטים של דתיים. זה זמן מה נראה לי שכל נושא ההיכרויות צריך לעבור טרנספורמציה אל עבר מחוזות של הומור, גם אם לעתים הוא שחור. לא בכדי, בשפה העברית המילים "שידוך" ו"דכדוך" נשמעות לעתים אותו הדבר.
רונה מור, בוגרת לימודי איור, עיצוב גרפי ואנימציה ב"שנקר", הגתה ויצרה את הספר כפרויקט הגמר שלה. שלא במפתיע, היא זכתה להתחתן תוך כדי העבודה עליו. סגולה בדוקה מספר אחת.
הספר עשוי טוב, הן מבחינה גרפית: איורים מדויקים, מינימליסטים לעתים אך עם הקפדה עד הפרטים הקטנים, כמו למשל - איזה סוג של נורת-רעיון נדלקת לכל אחד מהשדכנים הפוטנציאליים האורבים לרווקי ורווקות המגזר, והן מבחינה תכנית, נראה שהכותבת-מאיירת לא פספסה שום פרט מחיי הרווקות, החל באופן הישיבה של נשואות ורווקות סביב שולחן אחד (נחשו מי יושבות בפינה. סגולה בדוקה מספר שתיים) ועד לתמיהה על כך שבחור ישיבה לא יכול לצאת עם דתיה-לייט למרות ששניהם נחשבים דתיים. הדמויות מאופיינות כל אחת בדיוק המירבי: הסטייליסטית החזקה באקטואליה, שלא תמצאו אצלה שמלה של "מקימי" מהעונה שעברה, האינטלקטואל עם האפודה, וכמובן, איך אפשר בלי מי שעסוקה בדיוק בלרקוד.
רונה מור נוגעת גם בדברים שעלולים להעכיר את רוחם של יושבי-ביצות, כמו תקופות יובש בהן אפיק ההצעות אכזב, אבל ברגישות. אין מילים לתאר את תחושת התסכול כשיושבים בעוד דייט לא מתאים, אבל לאייר אותה אפשר, ולכן הפרצופים הנוגים של כל אחת מן הדמויות באים בדיוק במקום, וגורמים אפילו לתחושה המאוכזבת מעוד ערב אבוד, להתפוגג איכשהו.
והסוף? הסוף תמיד טוב. אם כי הוא מגיע בדיוק אחרי הפרק על הסגולות. מעניין מה משמים רוצים לרמוז לנו בזה.
קראתי את הספר עם פרצי צחוק במקומות הנכונים, ונהניתי מאוד לשמוע את פרצי הצחוק נובעים מכל מי שנתתי לו לקרוא את הספר. אין ספק שרונה מור יודעת לצבוט בדיוק בנקודות האמיתיות של הערפל שנקרא "רווקוּת מאוחרת", לצחוק על מה שדורש כבר המון זמן שנצחק עליו (המציעה שמייבבת כשהשידוך לא הצליח. שליש גן עדן לא הולך ברגל), ולהפוך את המר למתוק.
המלצה שלי: אם יש בסביבתכם רווק או רווקה שהתקופה הזאת חונקת אותם לפעמים יותר מדי, קנו להם את הספר. הוא מפוגג מתח ומשעשע עד מאוד. בכל זאת, הנה היא באה סגולה בדוקה מספר שלוש, המעודד את חברו נענה תחילה.
"למצוא טוב - על דתיים ודייטים" / רונה מור, הוצאת "ידיעות ספרים", 138 עמודים.