יעל, גיבורת הספר, היא בוגרת מסלול דתי - לאומי קלאסי. אולפנה, שירות לאומי, ובוגרת לימודי משפטים ב"בר אילן", אשר מחליטה להשתלב בעולם הפוליטי. אך אז, היא מגלה פתאום התנגדות מהבית פנימה, קבוצות דתיות מאורגנות במפלגה מונעות ממנה את תמיכתן, כי היא נמנית עם החלק הליברלי של הציונות הדתית. לובשת חצאיות קצרות או מכנסיים, לוחצת ידיים לחברי מרכז, ומדברת על הצורך לסייע למעוכבות גט בתכניות האקטואליה. הספר מתמקד בשלושה ימים, בהם היא מתאוששת בבית החולים אחרי לידה, ובה בעת מספרת את סיפורה.
הכותבת, סופי רון מוריה, הודיעה על כוונתה להתמודד בפריימריז לרשימת "הבית היהודי" ב-2 בדצמבר 2014, עם פתיחתה הלא-רשמית של מערכת הבחירות לכנסת העשרים. אך לא הגיעה למקום ריאלי, ולא שובצה ברשימה הסופית שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. נגד ספרה הראשון - "נעבור את פרעה" אשר יצא בשפה הרוסית, הוגשה תביעת דיבה על ידי השר לשעבר יוסי שריד, עקב דימיון לטענתו, בינו לבין אחת הדמויות בספר המוצגת באור שלילי, אך לבסוף הסיר את תביעתו בטרם התמנותו לשר.
להרוג את בת שבעצילום: הוצאת צמרת
"התחלתי לכתוב אותו לפני כחמש שנים", היא מספרת, "הייתה לי כבר עלילה בנויה לתלפיות, ואז הוקדמו הבחירות לכנסת במפתיע, ועשיתי את מעשה יעל גיבורת הספר: התמודדתי בפריימריז. היום במבט לאחור, ברור לי לחלוטין שאלמלא חוויתי על בשרי את ההתמודדות, הספר היה הרבה פחות אותנטי. בתור פרשנית פוליטית, כשהתחלתי בזמנו לכתוב את הספר, סברתי שאני מכירה את התחום ולא אתקשה להיכנס לנעליה של גיבורה פוליטיקאית, אבל זה ממש שונה. זה כמו לספר את סיפורם של המפליגים בטיטאניק לאחר שערכת אין ספור תחקירים, או לעומת זאת, לספר את אותו הסיפור כשהיית על הסיפון והתעוררת בבהלה בליל האסון. כשנה לאחר הפריימריז חזרתי לכתוב, ותוך שנתיים וחצי השלמתי את הכתיבה".
"בחרתי בדמות ראשית שהיא אישה ולא גבר מהסיבה הפשוטה ביותר, כי הקב״ה עשני אישה", היא מסבירה. "אמרו לי לא פעם ולא פעמיים, יש לך היגיון של גבר והתכוונו להחמיא. אך החוויה הנשית היא נדבך כל כך משמעותי וכל כך מרכזי בחשיבה שלי, בתחושותיי ובהתנהלות שלי מול הסביבה, שאני מתקשה לפחות נכון לעכשיו, לגלם דמות של גבר כגיבור ראשי. גילוי נאות, גם הדמות הראשית בספר שאני מתכננת לכתוב בשנתיים הקרובות היא אישה".
"המערכת הפוליטית קשה ונוקשה אף לגבר"
"יעל, גיבורת הספר, מתמודדת לכנסת, ויש לה תחושת שליחות ואג׳נדה שהיא רוצה לקדם. אבל לעניות דעתי, המערכת אשר לתוכה היא בוחרת להיכנס אליה, קשה ונוקשה אף לגבר. מה שכן, ההתמודדות שמתוארת בספר היא התמודדות נשית: עצם המפגש בין בחורה מקטמון, בוגרת מסלול דתי קלאסי עם העולם הפוליטי, השאלות כיצד היא בונה זוגיות בתור אשת ציבור, וכמובן, השאלה הגדולה: האם המחיר האישי שמשלם פוליטיקאי גבר הוא שונה מזה שמשלמת אישה. או כדברי הגיבורה: 'החברה שלנו היא במידה רבה חברה פטריארכלית, ועל כן, ההתחלות לנשים קשות יותר. אבל אני גם מאמינה שלעיתים מותר לאישה להיות חלשה, לא במובן שמותר לדרוך עליה, אלא במובן שמישהו צריך להגן עליה'.
המערכת הפוליטית רווייה בסיפורים מרתקים על אנשים שמתרסקים וקמים לתחיה, על תפניות והפתעות, ידידות, בגידות, נקמה, ולעיתים על טחנות הצדק. בתור עיתונאית, אף פעם לא ביקשתי להיות זבוב על הקיר ולספק כותרות, חיוני ככל שיהיה הדבר. רציתי לספר סיפורים ולהיות מגדת עתידות. הפעם רציתי לספר סיפור, בתקווה שכל קורא ימצא בו את הנקודה שקרובה לליבו, את זו שמעסיקה אותו בשלב המסוים של חייו.
זהו גם סיפור פוליטי שאין בו שחור ולבן, גם סיפור משפחתי, גם סיפור על ידידות בין שתי בנות עוד משנות הגן, וכן, סיפור אהבה. אם הסוף טבעי, אם הוא סוף טוב, ואם בכלל צריך סוף טוב, שיגידו הקוראים. הייתי אומרת שיש לי יותר שאלות מאשר תשובות".
"להרוג את בת שבע" - בהוצאת ספרי צמרת.