"הפריה מלאכותית לרווקה", "נישואין בין דתיים לחילונים", "חתונה ללא רישום ברבנות", "הסכם קדם נישואין", "השתתפות בחתונה חד-מינית", "טבעת נישואין לגבר", "המשך נישואין לאחר בגידה".
הרשימה הזאת אינה של כתבות סנסציוניות באתר כיפה, או במוסף מוצ"ש, אלא כמה מעשרים וחמש השאלות עליהם משיבים הרב דוד סתיו ובנו הרב אברהם סתיו בספרם החדש "אבוא ביתך – שאלות ותשובות בנושא זוגיות ומשפחה". בספר עשרים וחמשה פרקים המחולקים לחמשה שערים, כולם עוסקים בענייני אבן-העזר: פרייה ורביה, נישואין, חתונה, טקס הנישואין, ואישות ומיניות. עפ"י דברי המחברים בהקדמתם, זהו כרך ראשון ממספר כרכים העתידים לראות אור בשנים הקרובות.
כל פרק בספר פותח בשאלה שנכתבה בגוף ראשון. רוב השאלות אינן זרות למי שעוקב אחרי הנושאים המעסיקים את הציבור הדתי בשנים האחרונות. לאחר הצגת השאלה, ישנה פתיחה, המציגה את הרקע החברתי של השאלה ומשרטטת בקוים כלליים את הנושאים ההלכתיים עליהם יש לדון על מנת למצוא תשובה לשאלה. לאחר הפתיחה, נפרסת על פני כעשרים עמודים תשובה הלכתית הבנויה על פי הקוים ששורטטו בפתיחה. ולאחר גוף התשובה יש סיכום של הנקודות העקריות להלכה העולות מן התשובה.
מבוא הספר פותח בסיפור הממחיש עד כמה השתנתה תפישת היחסים הזוגיים בין דורות עברו לדורנו אנו:
"מעשה בבחור צעיר שאביו העיר אותו משנתו באמצע הלילה ובישר לו: "מזל טוב, התארסת". הבחור, שזה עתה ניעור משנתו, שאל מיד: "עם מי?". בתגובה, סטר אביו על פניו ואמר: "שייגעץ (פרחח), גם את זה אתה צריך לדעת?!".
המחברים פתחו בסיפור הזה כדי להסביר לנו, הקוראים, שלמעשה רוב השאלות בהן עוסק הספר לא נשאלו, ולא יכלו להישאל, בדורות עברו.
אך הסיפור לא ממחיש רק את השינוי בתפישת הזוגיות, אלא גם את השינוי ביחס של המחנכים כלפי הדור הצעיר ה"פוחז". בסיפור, האבא סוטר על פניו של בנו. בספרי השו"ת הותיקים והקלאסיים היינו קוראים לעיתים קרובות ביקורת נוקבת מצד המחבר כלפי השואלים או כלפי הקבוצות עליהן נסבה השאלה. בספר השו"ת הזה יש חידוש. המחברים אינם נוזפים בשואלים. יתכן והם אינם מאמינים שיש בכוח מילותיהם לשנות את המציאות שהולידה את השאלות החדשות. יתכן והם מאמינים שמאור התורה היא זו שתשיב את המציאות למיטבה. כך או כך, הם רואים את תפקידם להסתכל על המציאות בגובה העיניים, לפרוס את הסוגיה ההלכתית החל ממקורותיה הראשוניים ועד לפוסקי זמנינו, ולהציע לשואל את הדרך הישרה ללכת בה באותה מציאות: פעמים להקל ופעמים להחמיר.
לעומת השאלות שהתחדשו בדורנו שהספר עוסק בהם, והגישה החדשה שהספר מציג בהתייחס לשאלות ולשואלים, השקלא וטריא ההלכתי, קרי גוף התשובה ההלכתית, הינה בבחינת יין ישן בכלי חדש. התשובות אמנם כתובות בלשון עברית צחה וברורה, ומודפסות בגופן עברי מודרני, ומתייחסות למכלול מחברים ומאמרים שראו אור גם בדורנו זה, אך מחפש בהם חידושים הלכתיים פורצי דרך צפוי לענ"ד להתאכזב. אני אומר זאת כנקודת חוזקה של הספר, שכן בית המדרש והעיסוק ההלכתי בכלל לא אוהב רעידות אדמה בדמות אוסף חידושים מפליגים. עם זאת, בעצם פריסת הדיון ההלכתי לאורך ולרוחב יש ברכה מרובה, הן לקורא שגם אם הוא לא מצוי בעומק הסוגיא יכול להשכיל וללמוד את הסוגיא לאשורה, והן ללומד שבודאי יהנה מהאופן הנהיר בו מוצגת הסוגיא, גם אם בסופו של דבר יתכן והוא יחלוק על המסקנות למעשה.
זכה הרב דוד סתיו בבן תלמיד חכם בעל כושר כתיבה מעולה, שכבר ראינו את פירותיו בספרו "מבית לפרוכת". זכה הרב אברהם סתיו באב-רב שזה שנים רבות מלכלך את ידיו בדם שפיר ושליה. זכו לומדי התורה שהאב והבן חברו יחד להוציא מתחת ידם את הספר "אבוא ביתך". יראה ה' את הברכה שהביאו לביתו, ויזכם למלא את משאלות לבם ולהוציא כרכים נוספים לאור.