סביר להניח שאתם לא מכירים את יצירתו של איתן קלינמן וזה חבל, כי אתם יכולים לאהוב או פחות לאהוב את יצירתו של איתן קלינמן, אבל בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא אחד היוצרים המקוריים והיצירתיים ביותר בתחום המוזיקה היהודית. לרוב אני מתייחס ליצירתיות בעשיית המוזיקה, כתיבה הלחנה וכדו', ובכלל בתחום שבו האמירה אל תסתכל בקנקן אלא במה שבו, עטיפת הדיסק והמדיום שבו מגיעה המוזיקה, הם רק אמצעי להעברת המוזיקה. והנה למרות זאת, קלינמן באלבומו החדש והשני בעל השם המקורי בהחלט - תלי"ש, מוכיח שאפשר לעשות את זה אחרת מכולם ולמרבה הפלא גם טוב.
מהפכת הדיגיטיזציה של השנים האחרונות, או במילים אחרות- מוזיקרשת, מעוררת פולמוסים רבים. זה ש"הפלסטיקדיסק" בסוף דרכו זה ברור, אבל האם קונספט האלבום אותו אנו מכירים עומד להעלם מהעולם עקב שינוי הצריכה בשל האינטרנט והיוטיוב. אני באופן אישי נשארתי חובב של הפלסטיק הישן בעל עטיפת הצלופן העקשנית שנאבקת בי בכל פעם מחדש כאילו לא פתחתי כבר כמה מאות כמוה… אך רבים וטובים טוענים בתוקף כי אלבומי הפלסטיק עומדים להעלם מהעולם.
קלינמן הפתיע באלבומו החדש ברעיון מבריק וגאוני, שלדעתי יכול לשנות לחלוטין את הרגלי הצריכה המוזיקליים שלנו. כמה פעמים קיבלתם/קניתם אלבום חדש וכל הדרך לבית רק חיכיתם כבר להאזין לו? לאלבום החדש של קלינמן תוכלו להאזין מיד בצאתכם מהחנות, את האלבום ניתן לרכוש בצורת נגן mp4 שמגיע באריזה ממותגת ונאה (בקיבולת של 4 ג'יגה) ובמחיר מצוין של 59 ₪ בלבד!!! (תוספת של 19 ₪ בלבד על פני אלבום פלסטיק רגיל). אתם קונים את האלבום ומיד מאזינים לו וכמובן שניתן ליהנות לאחר מכן מהנגן כמו כל נגן אחר. האוזניות אמנם אינן איכותיות במיוחד אך במחיר שכזה מה לי כי אלין…
השילוב בין רכישת "פלסטיק" לבין הדיגיטל שמשלב גם את השירים וגם את הקליפים של האלבום שמצורפים בנגן יכול לענות על השאלה איזה קונספט יכול להתאים לשוק המוזיקה של 2014. קלינמן שביום יום משמש כאיש תוכן בהייטק יצר לטעמי רעיון יצירתי ומצוין שהתפעלתי ממנו מאד.
ועכשיו גם המוזיקה… אלבומו החדש של קלינמן בעיבודו של המוזיקאי המוכשר עידו גונן מציג את ההתפתחות הגדולה של קלינמן כיוצר מאלבומו הראשון, שהיה אף הוא מתוחכם בתכניו. האלבום החדש מושחז הרבה יותר ומכיל כמה שירים בועטים דוגמת "מילים נמסות", שיר המחאה - "השלום צורב", "קיטש פור מי" והלהיט הציני המחויך - "רק אני".
[embed]
מילותיו של קלינמן מעניינות ומורכבות וכדרכו בקודש ניתן למצוא בהן משמעויות רבות ומשחקי מילים מתוחכמים כשמו של האלבום - "תלי"ש - להיות תמיד מחובר".
אל מול התכנים המושחזים, שירתו של קלינמן רכה מידי ו"חנונית" לעיתים, הוא איננו רוקיסט שיודע לצעוק כשצריך אך הוא מציג גם בתחום זה שיפור רב על פני אלבומו הראשון. יהיה מעניין מאד לשמוע את קלינמן מארח לשיר או שתיים מן האלבום זמרים מחוספסים יותר בשירתם ובקולם או לחילופין לצרוח מעט ולהצריד את קולו…
לסיכום, תלי"ש הוא אחד האלבומים היותר מרתקים ששמעתי בשנה האחרונה, המילים הנהדרות של קלינמן בלחנים הנעימים והעיבוד המוזיקלי העשיר של גונן יצרו תוצאה משמעותית ואיכותית שכדאי לכם לשים אליה לב, אוזניים ועל הדרך לקבל גם את נגן ה-Mp4 הגאוני של קלינמן.
[embed]
פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'