מוזיקה חסידית עדיין מוצר מוכר במיוחד בציבור הדתי לאומי שממלא את אולמות המופעים ומגיע בהמוניו למופעים של גדולי הזמר החסידי מארה"ב שמגיעים לארץ כמה פעמים בשנה. באופן טבעי אין היגיון גדול בעניין הזה, באופן יבש המבטא האשכנזי/חסידי שבו הם שרים אמור היה להרחיק את המגזר אך מתברר שההרגל ארוך השנים לא מפריע למאזינים שגודשים כל מופע מוזיקה חסידית לפעמים הרבה יותר מאשר חרדים.
הנקודה המעניינת שכאשר השירים החסידיים מגיעים לאולם החתונות הם עוברים גיור לחומרה על ידי הלהקה והזמר ומושרים בהברה ספרדית ישראלית במוצהר. פעם אמר לי זמר בבדיחות כי הסיבה ששירים חסידיים מגיעים באיחור רב לציבור הדתי לאומי והופכים ללהיט לפעמים עשור לאחר שיצאו לאוויר העולם, היא הזמן שלוקח ללהקות "לתרגם" את המילים בהברה האשכנזית.
יצחק מאיר, החליט לתווך על המקום הזה שמחבר בין האהבה הגדולה לניגון החסידי לבין המבטא הפחות ידידותי למאזין הישראלי. סדרת אלבומי השבת והחג שלו אותם הוא שר בהברה ישראלית הם הצלחה של ממש והם מיצבו את מאיר כזמר החסידי-ישראלי הראשון. בסגנון ובמוזיקה עצמה מאיר הוא לחלוטין בתחום המוזיקה החסידית ורק המבטא הישראלי הוא ההבדל בין אלבומיו לבין אלבום של כל זמר חסידי אחר.
[embed]
לאחר כמה אלבומי שבת מצליחים, הוציא מאיר אלבום מוצאי שבת המורכב מזמירות קלאסיות למוצאי שבת בביצועים חדשים ומפתיעים מבחינת העיבוד וגם בשני שירים מקוריים אותם כתב מאיר בעצמו ועוד שיר של המלחין החסידי הנודע, הרב עקיבא המניק (חמול). למלאכת העיבודים הופקד כרגיל ערן קליין המוכשר שגייס רביעיית כלי מיתר לאלבום שמעניקים גוון מיוחד לכל הביצועים והפכו את השירים המוכרים והקלאסיים למעניינים ומעוררי חשק להאזנה.
כדרכו בקודש מארח מאיר זמרים נוספים לאלבום כשהוא מגוון בין יונתן רזאל ששר שיר מקורי אותו הלחין מאיר, חכם דוד מנחם בביצוע מזרחי להפליא, האחים שבח, ליפא שמלצער ואפילו אביו של יצחק מאיר שמתארח בפיוט "אמר ה' ליעקב" בלחנו של תלמוד.
לא יודע אם אקשיב לאלבום באמצע השבוע, אך בתור רקע אנרגטי לשטיפת הכלים של מוצאי שבת הוא פשוט מושלם. העיבודים המיוחדים של קליין בעיקר בגזרת המיתרים והאווירה הכוללת של האלבום ממנה חשתי (אל תשאלו איך) שיצחק מאיר נהנה מאד לשיר על הפלייבקים הסופיים, מהנה מאד ומוסיפה עסיסיות רבה לשירים המוכרים והאהובים.
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=YczO0M3L89Y[/embed]