כפי שלומד מהר מאוד כל עיתונאי מתחיל, אחד זה קוריוז, שניים זו תופעה חדשה ורחבת היקף. אז אם כך, אכן לאחר האלבום של נדב גלעד "משהו אחר לגמרי" מבקר מוזיקה נוסף חצה את הקווים והפך ממסקר למסוקר, ואותי למסוקרן. יאיר פלד עמל על אלבום הבכורה במשך כעשור, ובהחלט לקח את הזמן להתעמק ביצירתו. והשאלה העולה היא האם גם קוראיי הנאמנים צריכים לחשוש שבקרוב ממש, עניין של שמיטה, שתיים לכל היותר…, אשפוך עליכם את חמתי המוזיקלית? עכשיו שהתעוררה סקרנותכם, אעבור לעניין שלשמו התכנסנו כאן מלכתחילה - האלבום "כל הזמן הזה".
פלד אינו סתם עיתונאי ומבקר מוזיקה, הוא ליווה במשך כמה שנים את המוזיקה היהודית המקורית בתחילת דרכה, והפך לאחד המתעדים החשובים שלה בתפקידו כאיש וידאו ואנימציה בערוץ שבע הוא ערך ראיונות מצולמים (תיבת הנגינה) שחלקם הפכו לנדירים ובעלי ערך היסטורי, דוגמת הראיון עם להקת "בית הקדושה" בשל פטירתו של אברהם אבוטבול ז"ל.
את האלבום הקליט פלד יחד עם המוזיקאי היצירתי והמוכשר, יהודה גלאנץ, שאחראי לעיבודים ולהפקה המוזיקלית ברוב האלבום. מעניין להאזין לאלבומו של פלד שכאמור ליווה חלק גדול מאמני המוזיקה היהודית המקורית בעשור האחרון והוא מציג השפעות מוזיקליות רבות מתוך אלו אותם סיקר, החל מעדי רן (תמימות ופשטות), אביתר בנאי (גבוה), גד ליאור (יודע) ועוד.
האלבום שהוקלט על פני תקופת זמן ארוכה מכיל סגנונות מוזיקליים רבים ואני מתקשה לזהות בכל שיר את פלד מהרצועה הקודמת… פלד הוא סינגר-סונגרייטר, כלומר למרות סדר המילים, הוא קודם כל כותב שירים, ואחר כך זמר. שיריו ככאלה משמשים ככלי להעברת המסרים הרבה מעבר לשירים שנועדו להדגיש את קולו של המבצע. הדברים בולטים בשיר "גבוה" אותו כתב לחבר הילדות שלו אודי פוגל הי"ד, הכאב האישי של פלד זועק מתוך השירה המהורהרת קמעא וחורך את נשמת המאזין.
[embed]
למרות הסגנונות המוזיקליים הרבים של האלבום, התחושה היא שפלד הוא רוקיסט, שירי הרוק של האלבום בליווי הגיטרות של איש הרוק של המוזיקה היהודית, דני ממן, נשמעים הכי טבעיים לסגנונו וקולו של פלד נשמע בהם משוחרר וחופשי.
אולי זה פרק הזמן הארוך בו התבשל האלבום אך סדר השירים באלבום מבולבל והקונספט לפעמים אינו ברור לחלוטין. האלבום נפתח בניגון של חסידות מודז'יץ אותו היה נוהג סבו של פלד לשיר. לביצוע החביב בהחלט מצטרפים אביו ובניו של פלד אך מיקומו בפתיחת האלבום מעורר תמיהה, שכן הוא אינו משקף כלל את יצירתו האישית של פלד ובעצם מדובר בשיר יוצא דופן מתוך היצירה בכללותה שמקומו היה צריך היה להיות לטעמי ברצועה ה-9 של האלבום.
אם ישנה הסתייגות ביחס לאלבום היא נוגעת בעובדה שהאלבום לא מרגיש כיצירה אחת. אולי בשל הזמן הרב שבו התגלגל וערך פלד את מסעו המוזיקלי, הפך האלבום למעין אוסף להיטים שכזה מתקופות שונות כאשר השירים קופצים בין התקופות והרעיונות.
אז אם התגלגל לידיכם האלבום החדש של פלד תנו לו צ'אנס אל תיבהלו ותצלחו את הרצועה הראשונה זה לא אלבום של מוזיקה חסידית ומשם תקבלו אלבום מקורי ומעניין של אחד המתעדים הגדולים של המוזיקה היהודית המקורית.
[embed]
פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'