שלום לך עזרי.
כמבקר אני מביא בפני הקורא את התרשמותי וחווייתי האישית שכמו כולנו, בסופו של דבר הם עניין של טעמי האישי. אני שמח שמושאי הביקורת שלי מגיבים לדבריי, ופונים אליי באופן אישי, כמו שעשה בוצר בעצמו. מי שיקרא את הדיון שהתרחש בקבוצת הפייסבוק "חדשות המוזיקה היהודית המקורית" ביני לבין בוצר, יווכח שניתן לנהל דיאלוג בין מבקר ליוצר ואפשר להסכים שלא מסכימים.
אף פעם לא הסתתרתי ואני תמיד נענה לאמנים, שליחת מקורבים ברמה כזו או אחרת (כולל החתום על הביקורת ששר במקהלה באלבום בשיר הנושא) היא בעיניי מגוחכת ומעט ילדותית. מעט ביקורת לא פגעה מעולם באף אחד ולא קרה כלום לאף אומן שספג ביקורת אף חמורה מזו שכתבתי על האלבום הנוכחי.
כתבות אחרונות בנושא:
הבחירה שלי וההשוואה לאמני המחשב והאולפן הביתי נגעה לקונספט "הטוקבקיסטי" של האלבום, שלהצהרת כל הנוגעים בדבר עוסק בנושאים אמנם מהותיים, אך כל כולו תגובה מיידית לאירועי השעה. לא הייתי מביא את הסיפור המפגש עם משפחת שער, אלמלא הוא היווה חלק מרכזי מהפרסום הקידום והיח"צ של האלבום.
אינני יודע מאין לקוחה טענתך שפסלתי את המקצועיות של הפקת האלבום, זה לא הופיע בשום מקום בביקורת שלי. יתרה מזו, הדגשת הנתונים המקצועיים של העשייה אינם קשורים לטענה המרכזית שלי, שהשירים עצמם חצי אפויים, לא משנה אם תשים את הכיסוי העשיר ביותר על לחמנייה לא אפויה, היא עדיין תישאר כפי שהיא - לא אפויה. ולטענתך - קרא שוב את הביקורת ותגלה שלא כתבתי מאומה על מקצועיות הנגנים או טיב הסאונד.
שוב, אינני גורע מבוצר כאמן דברים שגם נכתבו לאורך הביקורת וכגודל הציפייה כן גודל האכזבה, דבריי מכוונים נטו על הקונספט של האלבום שאינו מספיק באוזניי בכדי להיות משמעותי לאורך זמן.
בנוגע לבחירת השיר שצורף לכתבה, צר לי לאכזב את הכותב המאותגר טכנולוגית, צרפתי לביקורת את כל האלבום וניתן להאזין לכל השירים, בלינק הבנד קמפ (שים לב לחיצים בצד ימין). אך למרבה הצער בוצר או מפיקו, בחרו לפתוח את האלבום ברצועה הלא מרשימה הזו.
ולסיום, עד כמה שאני מעריך את דעתך, חושבני שאין בזה מן ההגינות שמישהו אשר היה מעורב ביצירה כלשהי ינסה להגן עליה מפני הביקורת. מטבע הדברים, כמי שיש לו חלק בזה או אחר בעשיית האלבום, אינני מצפה ממך לאובייקטיביות ביחס ליצירתך. זכותך המלאה לראותה ברה כלבנה. אך אני חושש שהקרבה והמעורבות אינן מאפשרות לך לראות את היצירה כמו שהיא ולכן נאלץ להגיע לאי הסכמה.
יתרה מזו, כמי שמבקר את עולם המוזיקה היהודית המתחדשת מזה שנים, אני יודע שביקורת אשר אינה נופת צופים ודבש ניגר נתפסת כביקורת לא טובה לא הוגנת, וכדומה. לתחושתי יוצרי המוזיקה היהודית המקורית, כמו עולם המוזיקה היהודית, עדיין לא התרגלו למחשבה שמרגע שהיצירה יצאה לעולם, אין היא נחלתו הבלעדית של היוצר ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, כפי שאמר רבי ירמיה - כיוון שכבר ניתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחים בבת קול.