"לדעתי ינון מגל כבר מזמן היה צריך לקבל פרס פוליצר"

איך אני אמורה להציג אותך? כתב פוליטי? מגיש בערוץ 14? מדריך סיורי אוכל? כוכב ריאליטי? שדרן רדיו?

"אבא. אני קודם כל אבא לגור, ליאור ומיכאל. זה התואר הנפלא ביותר. משתדל להיות בעל סביר פלוס. אלה שני התארים שאני בינתיים הכי אוהב. בין לבין אני גם מתעסק בתקשורת".

מאיזה תפקיד אתה הכי נהנה?

"מהכל. ההרצאות זה כיף אדיר. אנשים משלמים לי כדי שאני אוכל להם את הראס. מה בן אדם צריך יותר מזה בחיים? כולם אוהבים לדבר על העבודה ועל ההישגים שלהם. אני מצליח להביא שם הרבה דברים שאני לא יכול לספר בעיתון, בטלוויזיה או ברדיו. כל ההתלבטויות שיש לי, מה לא לפרסם. מי המרואיינים הכי קשים במדינת ישראל - יש לי מקום ראשון, שני, שלישי. כולם פוליטיקאים כמובן".

צפו בראיון המלא באולפן חדשות כיפה:

בוא נדבר על התכנית בערוץ 14. לפני כן היית פאנליסט בולט מאוד בערוץ 12.

"כי הייתי הימני היחיד בפאנל. כל פעם שאומרים משהו ימני או משהו של דוסים, ישר המצלמה נדלקת עליך. בגלל זה אתה בולט, כי אתה קצת שונה. בעיניי, דרך אגב, זה אירוע מופרע, שאחרי שבעה באוקטובר הייתי הסמן המאוד-ימני של הפאנל. הייתי בטוח שאחרי השבעה באוקטובר כולם יהיו הרבה יותר ימנים".

בערוץ 14 מדברים לא מעט נגד ערוץ 12, מה אתה חושב על זה?

"יש לי בעיה גדולה - אני מאוד אוהב את הקולגות שלי, החברים שלי מהערוצים האחרים. זה אנשים שעבדתי איתם. אצלי בתכנית אני מאוד משתדל לא לרדת על עיתונאים אחרים. יש לי אישיו עם עיתון הארץ, על זה אני מדבר המון, אבל שוב - יש לי שם חברים שאני מאוד אוהב. בעיניי ג'וש בריינר הוא עיתונאי מעולה וחבר טוב. על עיתון הארץ אני מדבר המון, בצדק לדעתי, אבל על קולגות אחרים אני משתדל לא לדבר. ירון אברהם זה בחור שאני מת עליו".

אז ערוץ 12 הוא לא ערוץ תרעלה בעיניך?

"אני לא חושב שזה תרעלה. אני חושב שהם טועים בהרבה דברים. מדברים משמונה בבוקר עד 12 בלילה על כמה הכל גרוע, זה נורא. אבל אני לא אוהב את הביטויים של תרעלה. יש דברים שגם ערוץ 14 טועים בהם".

אבל עם ערוץ 14 אתה מצליח להזדהות?

"אני משתדל לבחון כל דבר בצורה עניינית. יש לי כלל - לא יורק לבאר שממנה אני שותה. כשיש לי ביקורת אני יודע לפנות לטלפון של הבוסים שלי ולהגיד לו 'פה אני חושב שטעינו'. ואותו דבר עכשיו בערוץ 14. גם בחצי שנה שבה אני נמצא בערוץ יש דברים שאני אוהב ודברים שאני פחות אוהב. אני מעדיף לגשת אל הבוסים שלי ולומר את הביקורת בתוך הבית ולא לצאת וללכלך על מקום העבודה שלי".

יכול להיות מצב שתבוא לינון מגל ותעיר לו על משהו שאמר?

"אם זה יהיה משהו מאוד חריף יכול להיות שאני אדבר איתו בחדר איפור או דברים כאלה. אני מאוד אוהב את מה שינון עושה. אני חושב שהוא מזמן כבר היה צריך לקבל איזשהו פרס עיתונות, פרס פוליצר. בחייאת, הבן אדם שינה את השיח במדינת ישראל. אתה יכול להסכים איתו, אתה יכול לא להסכים איתו, אבל הוא שם על השולחן קהל שמעולם לא נשמע במדינת ישראל בתקשורת".

אתה חושב שהיית יכול לעשות את זה? להנחות את הפטריוטים?

"לא חושב, אין לי שאיפה כזאת. יש לי שאיפה להמשיך את המוצר של סטורי לילה ולקרוע למתחרים את הצורה. באהבה גדולה, כן? אני מת על גיא לרר. עכשיו כשיש את 'האח הגדול' הוא לפעמים עוקף אותי ברייטינג. בעיניי, מה שאני והצוות שלי עשינו בחצי שנה - להגיע למקום השני, להכפיל את כמות הצופים - אני עף על זה. צמצמנו פערים עם ערוץ 12".

מה בא לך להביא בסטורי לילה? מה חשוב לך?

תראי, זה מוצר טריקי. יש בי רצון להרים. מאוד קשה לי עם ההורדה, שאנשים פותחים טלוויזיה ורע להם ונורא. לא תותים פה, יש חטופים, אבל אני חושב שאני יכול לווסת את זה. זה מוצר שהוא מאוד אני".

שאבת השראה מתכניות אחרות?

"לא, אני ממש מנסה ליצור מוצר חדש. אני לא חושב שעד היום היה בטלוויזיה מישהו שדיבר מסרים ימניים ברורים, חדים. המונולוגים שלי לא תמיד קלים לעיכול. חשוב לי גם להראות את הצביעות של התקשורת. אני זוכר שאייל ברקוביץ' הוציא אזיקים לראש הממשלה וזה עבר בשקט. אמרתי, 'בוא נראה מה קורה אם עושים את זה מהצד השני', והוצאתי אזיקים ואמרתי שזה על היועמ"שית. כמובן הייתה סערה. אני רוצה לתקן עוול של הרבה מאוד שנים ומצד שני לעשות את השטויות שלי".

דיברת מקודם על הרייטינג, כמה זה משפיע עליך?

"אני מהיום הראשון אמרתי לצוות שלי: אני לא אעוף כשהרייטינג יהיה גבוה, ואני לא אתבאס כשהרייטינג יהיה נמוך, אני אעבוד. נעבוד קשה ורק ככה נביא תוצאות. להגיד לך שאני לא עוקב בכלל? זה לא נכון. בתשע בבוקר אני מקבל את הנתונים ומסתכל. הצוות שלי מסתלבט עליי שכשהיה לנו נתון מאוד גבוה כתבתי להם 'לא רע'. זה לא שאני לא מתלהב, זה כיף שיש פידבק חיובי, אבל אני לא יכול להיות משועבד לזה".

איזה תגובות אתה מקבל?

"ברוך השם ממש טובות. אנשים כותבים לי וואטסאפים ב11-12 בלילה ומתנצלים על השעה, אני אומר להם 'חבר'ה, שלחו לי הודעות. לא רק דברים טובים, גם דברים שליליים שאני יכול ללמוד מהם'. יש לי חבר מעולם התקשורת שאחת לשבוע נותן לי בראש, ואני אומר לו תודה רבה. ככה לומדים ומשתפרים".

השתתפת לאחרונה ב"הפוכים" ברשת 13. איך הגבת להצעה להשתתף בתכנית?

"רציתי גולדסטאר, זה מאוד קסם לי, וממש לאחרונה הציעו לי את זה. אבל ידעתי שאני לא אצליח לעשות את זה בגלל שבת, נאלצתי לסרב. הפוכים זה לא ריאליטי רגיל, זה היה יותר דוקו".

אתה ואייל נווה חברים?

"אנחנו לא חברים שיוצאים ומדברים כל יום, פה ושם כן מסתמסים. גיסי הציע שנעשה סדרת הרצאות ביחד, אמרתי לאייל והוא זרם. אני אגיד לך משהו - אני לא בטוח שאני ואייל מאוד הפוכים. צורת החיים שלנו מאוד דומה. שנינו נשואים פעם שנייה, שנינו אנשי משפחה. יש לנו מחלוקות גדולות על אידיאולוגיות".

"בהפקה של הפוכים שאלו אותי איך אני רוצה שיגדירו אותי על המסך. שאלתי מה אייל כתב, והם אמרו 'לוחם למען הדמוקרטיה'. אמרתי 'סליחה? הוא לוחם למען הדמוקרטיה? אני לוחם למען הדמקורטיה. שימו לי לוחם'. אמרו לי שאי אפשר. אמרתי 'אוקיי, שימו לי לוחם נגד מכונת הרעל'. אמרו לי שגם זה אי אפשר. למה? כי אתה מכונת הרעל. התבנית היא שהימני הוא מכונת הרעל. זאת הבעיה בתכנית כזאת, דברים שכאיש טלוויזיה מאוד הפריעו לי בעריכה. אבל שמחתי שסוף סוף ראו אותי על המסך, מעבר למה שכתוב עליי בטוויטר".

מה הסיפור של הצבע הכתום?

"תראי, זה תמיד אירוע נורא מביך, כי אני צריך להגיד איזושהי אג'נדה מאוד ברורה. לא נעים, אין משהו חכם מאחורי הדבר הזה. לא התנתקות, לא בני יהודה, לא מיחזור - סתם צבע שמח, מרים, אופטימי. התחיל בשעון, עבר לחולצה, נגמר בזה שאני נשוי לג'ינג'ית. אברי גלעד אמר לי פעם, 'גם לי היה דבר כזה, אתה עוד תתבגר'. לא הייתי בונה על זה".

איפה אפשר להשפיע יותר, בפוליטיקה או בתקשורת?

"בתקשורת, חד משמעית. יש חברי כנסת שעברו מהתקשורת לפוליטיקה וגם הצליחו, אבל לא תמיד יש להם סבלנות לדבר הזה. יש לי רשתות חברתיות מאוד חזקות, 100 אלף עוקבים בטוויטר, אני חושב שהיום יש לי השפעה יותר גדולה ממה שיהיה לי כחבר כנסת".

איפה אתה בעוד עשר שנים?

"שר המזון והאוכל של ממשלת ישראל".