התחזית של ינון מגל נשמעה פעם מופרכת לחלוטין. פתאום נראה שהיא הולכת להתגשם

למי יש כוח?

בקשת 12 יכולים לנסות להאשים את שבעה באוקטובר והמלחמה בכישלון של "הבוגדים", שנדחתה שוב ושוב, אבל כולנו יודעים שלא זו המציאות. ככל הנראה (ואין שום דרך לבדוק את זה, אז תצטרכו להאמין לי), התכנית הייתה נכשלת גם לו הייתה עולה בספטמבר 2023. כבר אז, שיא הרפורמה המשפטית, היינו חסרי סבלנות. עוד לפני כל השכול וההאשמות סביב האסון הגדול במדינה לאף אחד כבר לא היה כוח לראות אנשים בוכים בנסיבות מטומטמות בפריים טיים.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהקרב בין לוסי איוב לינון מגל הסתיים בהשפלה כואבת | רייטינג

  19/05/25 10:23

"הבוגדים" נשמע כמו פורמט מעולה, ולקשת היה על מה לסמוך. כמו שהבטיחו בפרומו, הפורמט ההולנדי כבר צלח ב-30 מדינות. אבל קשת שכחה באיזו מדינה היא משדרת והרשתה לעצמה להתעצל עם משחק מוכר וצמד המנחים שחוזר על עצמו בכל תכנית, והתוצאות מדברות בעד עצמן. המשחק שאמור להיות כיפי, מותח ומלא אסטרטגיות הפך מהר מאוד בישראל לסיפור אישי. במקום תככנות וטוויסטים בעלילה, שוב קיבלנו אכזבות ורגשות. כשמשתתף אחד אומר לשני "אם אתה בוגד, אל תגיד לי שלום ברחוב", אפשר להסיק שלא רק שאף אחד לא הסביר להם את הפורמט - הם בכלל לא מעוניינים בו.

המילה "אסקפיזם" הפכה לבלתי נסבלת מאז שבעה באוקטובר בעיקר כי היא חוזרת על עצמה שוב ושוב ומאבדת מהאפקט, אבל גם אחרי שנה וחצי של מלחמה זה המצרך הכי רצוי בישראל. אנחנו יודעים שעדיין יש חטופים ומוכנים לצפות בזוגות מתאהבים (או נפרדים) ב"חתונמי", אנחנו מסוגלים ליהנות מביצועים ב"רוקדים עם כוכבים", אבל תחושות בגידה ומשברי אמון? מזה יש לנו מספיק בפאנלים החדשותיים, תודה רבה.

הבוגדים צילום: קשת

התחזית: ניצחון

ובזמן שבמשרדים של קשת 12 ניגבו את הדמעות, באולפנים במודיעין נשמעו שאגות ניצחון. הכישלון של קשת היה ההזדמנות הגדולה של ערוץ 14 וינון מגל לא פספס אותה. בנתוני הרייטינג שמפורסמים מדי בוקר על ידי הוועדה הישראלית למדרוג עוד לא חל המהפך - גם אם הפער הצטמצם מאי פעם - אך נתוני הצפייה בלייב מספרים סיפור אחר לגמרי. והוא דרמטי, מהפכני, וצריך לגרום לקשת לפחד.

פעמיים בשבוע האחרון עקפה התכנית "הפטריוטים" עם ינון מגל את "הבוגדים" עם אסי ורותם בנתוני הצפייה בלייב. בפעם הראשונה בפער של 0.2% בלבד, בפעם השנייה באחוז. מה זה אומר? שחלק לא קטן מהצופים של קשת מעדיפים לראות את התכנית אחרי שהיא שודרה, ואילו מעריציו של ינון מגל מקפידים להדליק את הטלוויזיה בשעה 21:00. לא נשמע כמו משהו שצריך לדאוג מפניו, אבל דווקא כן. הכסף הגדול של הערוצים מגיע מהפרסומות המשודרות בלייב וטוויסט כזה יכול בעיקר להזיק לקשת.

התחזית של ינון מגל כי יום אחד ערוץ 14 יהפוך לערוץ של המדינה ויעקוף את הענקית קשת הייתה נשמעת לי מופרכת לחלוטין בעבר. לא הצלחתי לראות כיצד תכנית אקטואליה עם סט פאנליסטים המחזיקים באותה העמדה תוכל לעקוף הפקות מושקעות בערוץ המתחרה. אך נדמה שהציבור הישראלי כל כך צמא לקולו של הימין (או קולו של ביבי, איך שתרצו לקרוא לזה) והיום ההוא - שנראה פעם כמו אגדה של מגיש עם שיגעון גדלות - קרוב מאי פעם.

ינון מגל, חלום שהופך למציאות צילום: צילום מסך, ערוץ 14

המזח

המזח היא סדרה נפלאה, זה ברור כבר בדקות הראשונות של הפרק הראשון, אבל לא באתי לדבר על האיכות הקולנועית של הסדרה. למרות הקצב הגבוה, תצוגת המשחק המצוינת וההפקה האיכותית, הרגעים המשמעותיים ביותר מגיעים דווקא בכל סוף פרק, שניות לפני הקרדיטים. יוצרי הסדרה החליטו להנציח את חללי הקרבות במוצב כשבכל סוף פרק מופיעים שמם ותמונתם המקורית של מי שנפלו באותו הפרק. ההחלטה הזאת של היוצרים אמנם התקבלה הרבה לפני פרוץ המלחמה, אבל דווקא בצל האבדות הרבות בשנה וחצי האחרונות, מקבלת משמעות נוספת. כשחרב הקיצוצים עדיין מרחפת מעל גוף השידור, המזח מוכיחה ולא בפעם הראשונה שלתאגיד חשובה המורשת שלנו גם אם יש מי שמעדיפים שנחשוב אחרת.

שקופית הסיום, המזח צילום: כאן 11