חתונמי: יש רק סיבה אחת לפרידה של חיה ומור, וזו לא הדת

אנחנו מתקרבים לסיום העונה של "חתונה ממבט ראשון" אך מסתמן שבפרק ההחלטות ישבו רק חן וברק על הספה, היא ממררת בדמעות של התרגשות והוא עדיין מתקשה לומר את מילות הקסם. עוד זוג החליט לסיים את דרכו בעונה הכי-פחות-רומנטית בתולדות הפורמט, ועל אף שמעולם לא אהבתי אותם אני כצופה מתחילה לחוות חרדות נטישה. ואגב, מתי תורם של אולה ואופיר?

דברים טובים קורים כשהזוגות נפגשים (בפעם הקודמת מור לקח על עצמו לשמור שבת ורוני פתחה על שקד עם הזוג הכושל של העונה) אך עוד לפני המשפט שהדיר את אולה ואופיר, חן וברק ובר ואור אנחנו זוכים להיחשף לחופשה של רוני ושקד. סצנת הקיפוח המזרחי נותרה מאחור ורוני ושקד חוזרים ליהנות זה עם זו. הנה משהו שקלטתי בפרק הזה: שקד לא מצחיק. סליחה, כן? הוא מתוק מאוד, אבל מצחיק הוא לא. והעובדה שרוני לא מפסיקה לצחוק ממנו מעידה שהם שידוך באמת מדהים.

רוני ושקד נהנים צילום: צילום מסך קשת 12

אך הגזרה המעניינת באמת הפרק היא זו של חיה ומור. אחרי שבת משותפת ביחד שוב מתגלים הפערים: חיה באורות, מור סבל עד עמקי נשמתו. חיה בטוחה שהם צועדים על דרך המלך ומור מת לברוח לחברים. שוב היא רוצה מדי, שוב הוא לא רוצה בכלל. הדרמה מתעצמת כשהכלב השובב של חיה מחליט לפלפל את העניינים ולעשות פיפי על הרצפה. זה אכן נשמע נורא מבאס, ליבי עם מור, אך תגובתו חסרת כל פרופורציה.

מור פשוט לא רוצה את חיה

אני שונאת כל משפט שמתחיל ב"כשגבר רוצה הוא" וממשיך ב"מראה/עושה/זורם" או כל פעולה אחרת, כי אני מאמינה שכל גבר פועל בדרך אחרת. אך המקרה של מור הוא המקרה הקלאסי שעליו נולד המשפט: כשגבר רוצה, הוא מתגמש. אם מור באמת היה רוצה את חיה לא היה אכפת לו מהפיפי. אם מור באמת היה רוצה את חיה הוא לא היה מתרגש כל כך שהיא מאחרת. אם מור באמת היה רוצה את חיה הוא היה נהנה לשמור שבת איתה ולא להוט לברוח ברגע שיצאו שלושה כוכבים. העניין הוא, ותמיד היה, שמור לא באמת רוצה את חיה.

עוד נשוב אליהם, אך נעבור דרך אסף-מצבי-רוח ומינדי. הפעם אסף במצב רוח חיובי, סוף סוף מינדי הסכימה לעבור לעיר המושלמת תל אביב. הוויכוח שלהם על תל אביב-ירושלים מזכיר לי כל ויכוח שלי עם תל אביבי שמעז להגן על העיר המסריחה הזאת, והצטערתי שאין אפשרות להצביע למינדי כזוכה (אם כבר יש הדחות בתכנית, למה עוד אין הצבעות?). איך אסף מעז לדבר על פקקים בירושלים? בכל אופן, כמו תמיד מינדי צודקת.

במפגש עם החבר'ה אסף מנסה להתרברב בסוד שהוא חולק עם מינדי, שרק צופות מתחת לגיל 10 או צופים עם התפתחות מינית מאוחרת לא יצליחו לעלות עליו. כדי לשמור על פרטיותם נעמיד פנים שגם אנחנו לא הבנו, ורק נתפלל שמה שלא יהיה - אסף יישאר במצב רוח טוב בין אם זה יקרה ובין אם לא.

אסף מתרגש צילום: צילום מסך קשת 12

למה חיה ממשיכה להכיל את היחס הזה כלפיה?

בחזרה לחיה ומור. בדרך למפגש עם הזוגות מור מסרב לדבר עם חיה, ועושה לה סצנה של בחורה ממוצעת בת 18 עם החבר הראשון שלה. "את יודעת טוב מאוד למה אני כועס", הוא אומר, וברור שהיא לא יודעת. האמת, גם אנחנו לא יודעים. זה הפיפי? זה האיחור? זה מה שהיא לובשת? מה עצבן את הבחור הפעם? ליבי יוצא לחיה אבל גם קצת כועס עליה. כמה רכרוכית אפשר להיות? הבחור לא מוכן לדבר איתך אבל ממשיך לנסוע למפגש חברים. תגידי לו לעצור את האוטו ולדבר איתך, או שאתם לא נוסעים. למה את ממשיכה להכיל את היחס הזה?

במהלך המפגש נראה שמור מתרכך ומצליח להתבדח קצת עם חיה, שלוקחת את ההתרככות בעשר אצבעות. שוב הם מספרים סיפורים שונים על סופ"ש הזוגות (על מה מור מדבר? הוא היה זה שיצא משם באורות) ומור מצליח לדחוף את פערי הדת ואפילו חוזר לירח הדבש כדי להדגיש את הנקודה. מרתיח אותי שהוא מנסה להוציא את חיה כמי שכופה עליו את הדת, בעוד הוא היחיד שמסרב להתגמש בתוך הקשר הזה. זה בסדר אם אתה לא רוצה, רק בבקשה אל תפיל את זה עליה.

בשיחה על סיגריה שמסרבת להידלק מור משתף את שקד שהוא סיים עם הסיפור. הוא עוד לא אמר מילה לחיה ואפילו לא נתן לה רמז, אבל הוא מבחינתו כבר החליט שאין לו כוח יותר. אני מופתעת בדיוק כפי שהייתי כששחר חשף שהוא לא נמשך לאיילה - כלומר אפילו לא קצת. רק בפרק הבא נגלה מה קרה בדירה של חיה ומור שגרם לה לארוז מזוודות ולנסוע הביתה, אך כבר כעת אפשר לומר - ברוך שפטרנו. כן, מור, אני מדברת עליך.