בוקר לאחר שצפיתי בפרק הבכורה בעונה החמישית של "קופה ראשית" בכאן 11, האזנתי לפרק חדש בפודקאסט הנפלא של אלעד בר נוי "חברים - ההסכת". הפרק הרביעי עסק בהתייחסות - או מדויק יותר, בהתעלמות - של הסדרה המצליחה מאירועי 9/11 (אסון התאומים). על אף שהסדרה מצטלמת בניו-יורק, ששינתה את פניה בעקבות האירועים המטלטלים, קווי העלילה נמשכים לגמרי כרגיל ואף אחת מהדמויות לא מושפעת מהאסון.
במהלך הפרק בר נוי והאורח אסף ליברמן דנים בהחלטה הזו של כותבי הסדרה, שחטפה לא מעט אש בזמן אמת, ובסופו של דבר מבינים שההתעלמות הזו הייתה אחד מהדברים שסייע ל"חברים" להתיישן בצורה מוצלחת כל כך ולהיות רלוונטית גם 30 שנה אחרי שידור הפרק הראשון, בכל מדינה ועבור כל אוכלוסייה.
שבעה באוקטובר לא נוגע לסופר "שפע יששכר"
כבר כשצפיתי בפרק הראשון של "קופה ראשית" היה ברור לי מה הולכת להיות הביקורת הציבורית: איפה שבעה באוקטובר? הרי הדמויות מתגוררות בישראל, כל אחת מהן בהכרח חוותה את המלחמה בדרך כזו או אחרת. האם הבן של כוכבה גויס למילואים? האם פרנקו נקרא להילחם בעזה? כמה חברים של אסתי היו בנובה? הפרק הראשון חף מהתייחסות לאירוע שטלטל את מדינת ישראל, כאילו לא נוגע כלל ל"שפע יששכר".
שבעה באוקטובר לא נוגע לשפע יששכר צילום: כאן 11
"קופה ראשית" מנסה להיות על-זמנית בדיוק כמו "חברים"
ואכן, יש משהו צורם בהתעלמות הזו. ניחוח מנותק, אפילו קצת מתנשא. העונה החמישית צולמה הרבה אחרי שפרצה המלחמה, וזו לא בעיה עבור הכותבים המוכשרים להצליח לשלב אלמנטים קשורים בחייהן של הדמויות - אבל יש סיבה טובה לכך. "קופה ראשית" מנסה להיות על-זמנית. לא עוד סדרה שצופים בה מספר שנים אחרי שידורה ומרימים גבה, אלא כזו שיהיה אפשר לצפות בכל פרק גם בעוד עשור או שניים. לא במקרה פרצה לנטפליקס - הכותבים מודעים לפוטנציאל הגבוה של הסדרה לחצות את הים ולהצליח גם במדינות אחרות.
מובן שאירועי שבעה באוקטובר יהיו רלוונטיים גם בעוד עשור, אך לא באותה עצימות. מובן שגם צופים ממדינות אחרות נחשפו למלחמת "חרבות ברזל", אך לא בהכרח יצליחו להזדהות איתה. "קופה ראשית" מתאמצת לשמור על מה שהיא כעת: קומדיה קורעת מצחוק עם דמויות אהובות, כזו שמטביעה מטבעות לשון שהופכות לחלק מהשפה העברית. היא לא בורחת מהישראליות (הפרק הראשון עסק כולו ביום כיפור) אבל כן מאקטואליה מבאסת. זה אולי קצת צורם עכשיו, אבל חכו שתצפו בה בעוד 30 שנה.