אמנות הקטנוניות
השבוע נחשפו צמד המראיינים הקטנוניים והמוצלחים ביותר בישראל. שני ראיונות של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בתכנית הרדיו שלהם בכאן רשת ב', המשודרת בכאן 11 בימים ראשון עד רביעי, הצליחו לעורר שיח שחצה את גבולות המסך. הראשון שבהם היה עם השרה מירי רגב, שנתפסה בשקר כשהעידה שנכחה בישיבות הקבינט בליל המתקפה האיראנית וגם ביום לאחריו כשבפועל התברר שהייתה בחו"ל.
מי שצפה בריאיון בגרסה המצולמת ודאי הבחין ברגע המופלא של ליבסקינד וליברמן: אחרי שהשרה הצהירה שנכחה בשתי הישיבות באופן פיזי ולא מרחוק, שני המראיינים מחליפים מבטים וקלמן מסמן לחברו עם האצבע - אתה. אתה תשלוף את קלף הטיסה לחו"ל ותחשוף את רגב בשקרה. צמד המרואיינים לא רק עשה תחקיר מוצלח לפני הריאיון, הוא גם ידע כיצד להשתמש במידע הסתמי לכאורה (נסיעה של יומיים לחו"ל) בערמומיות אלגנטית.
הריאיון השני שנעשה השבוע היה עם דמות זוטרה יותר על נושא זוטר יותר. הצמד העלה על הקו את דוד בבלי, היועץ של השר איתמר בן גביר, והטיח בו שאלות קשות בנושא מעצרה המשטרתי של המורה מטמרה. לכאורה נושא זניח בסדר היום, אך הועלו שאלות מטרידות על קלות מעצרה - כאלה שצריכות להטריד כל אזרח בישראל. בשבוע האחרון הדגימו השניים כיצד עיתונות אמיתית מתמקדת בפרטים הקטנוניים, וחושפת עד כמה הם לא.
פיזית או מרחוק: השרה רגב הותקלה ובדקה - מתי הייתה הטיסה ובאיזו ישיבת קבינט השתתפה @asaf_lib | @KalmanLiebskind | #קלמןליברמן pic.twitter.com/stRGGswaVo
— כאן חדשות | רשת ב (@ReshetBet) October 6, 2024
חזרה בתשובה
רשת 13 הייתה רגע לפני הטעות הגדולה של חייה. בחודש יולי האחרון התבשרנו על ההחלטה העגומה של הערוץ להוריד את התכנית הכי מצליחה שלהם: "אזור מלחמה" של רביב דרוקר. ההחלטה הגיעה ברקע המינוי של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות, מי שהתבטאה בעבר נגד הטאלנט, והחריפה את המאבק נגד פיטוריה - שצלח בסופו של דבר. השבוע, באופן מפתיע וצפוי במקביל, הודיעו בערוץ על ההחלטה להשאיר את התכנית באוויר עד סוף שנת 2025.
זה היה רגע לפני סופו של ערוץ 13 (שעדיין עלול להתרחש, אך נדחה בינתיים). רשת כמעט ויתרה על אחד הטאלנטים המוצלחים, המוערכים ובעיקר הרווחיים שלה. טאלנט שמביא נתוני רייטינג שהמהדורה המרכזית לא מצליחה להביא, והיחיד שמצליח לעקוף את המתחרים מדי פעם בפעם (אם מתעלמים מ"האח הגדול", שעשתה זאת פעמים בודדות). ההחלטה של רשת 13 לחזור בהם צריכה להיות הקו המנחה שלהם בניסיון לצאת מהבוץ הנוכחי. זה הזמן לחזור אחורה ולתקן את כל הטעויות שנעשו - החל מהקו הקיצוני-שמאלני שתפס הערוץ ועד בחירת התכנים המשודרים בפריים טיים. שגיאות קורות, אך ברוח יום כיפור - זה בדיוק הזמן לתקן.
רביב דרוקר, עיתונאי חדשות 13, צילום: Yonatan Sindel/Flash90
הסבל האנושי
אם תגידו לצופה האדוק של ערוץ 12 שמדובר בערוץ עם אידיאולוגיה שמאלנית מובהקת, הוא ימהר לשלוף לכם את קלף העמית סגל. "הוא שמקבל המון זמן מסך", יגיד לכם בשביעות רצון, ויסיים מבחינתו את הדיון. אולי בעבר הייתי מתרצה מנוכחותו הבולטת של ימני מוצהר בערוץ, אך השבוע נשברו שיאים חדשים שטרפו את המאזניים. אילנה דיין, מהעיתונאיות המובילות של חברת החדשות, ביקרה את התקשורת הישראלית וטענה שאינה מסקרת מספיק את הסבל האנושי בעזה.
כשהעולם כולו שונא אותנו, מאשים אותנו וקורא להפסקת המלחמה, דווקא אז בחרה העיתונאית להתראיין לרשת תקשורת זרה ולומר דווקא את האמירה המרתיחה הזאת. כשעשרות חטופים עדיין בשבי, כשלוחמים צעירים זה עתה נכנסו ללבנון, כשכמעט מדי בוקר אנחנו מתבשרים על עוד משפחה שהפכה לשכולה. כשערוץ 12 מעסיק עיתונאית כמו אילנה דיין, הוא לא יכול להסתפק בעמית סגל מהצד השני. גם ינון מגל, ימני יותר וקיצוני יותר, לא יכול היה לאזן את נוכחותה של דיין. כדי לפצות על אמירות קיצוניות כאלה יצטרך הערוץ להעסיק מהצד השני כמה מאות מהזן של בן גביר, ולא נראה לי שמישהו מאיתנו באמת מעוניין שזה יקרה.
הראיון של אילנה דיין ב-CNN צילום: צילום מסך
איפה החמלה?
אפשר להתווכח הרבה על ההחלטה של ערוץ 14 שלא לשדר את טקס משפחות הנרצחים והחטופים בשבעה באוקטובר. לא איתי כמובן, לי אין סבלנות, אבל תמצאו לכם מישהו להתווכח איתו והטיחו בו את כל הטיעונים שלכם. אך לא ההחלטה הזאת, חמורה ככל שתהיה, הייתה הבעיה הגדולה של ערוץ 14 בניהול אירועי שבעה באוקטובר - כי אם הצורה שבה נעשתה.
ערוץ 14 יכול היה להוציא הודעה מכבדת, רגישה, שתנמק את החלטתו. מגי טביבי יכלה לומר מספר מילים, להביע את הזדהותה, להתנצל בפני המשפחות ובפני מי שנפגע. אך לא כך עשו, וחמור מכך. זה התחיל מהכחשה גמורה והפצת הודעה שמתלוננת על "פייק ניוז", והסתיים באמירות מחרידות מצד המגיש שמעון ריקלין: "טקס מחרים, טקס מתנשא, טקס פוליטי", בהמשך הוסיף: "אתם סקטור מנותק, מתנשא ומחרים. עם ישראל לא איתכם, למעשה, אתם לא עם עם ישראל".
אפס רגישות. אפס הבנת הסיטואציה. גם אז יכול היה ערוץ 14 להוציא הודעה רשמית ולגנות את דבריו של המגיש, להתנער, להבהיר, אך בחר להתבצר בעמדתו בשתיקה מבלי להביע כל חרטה, הרהור או צער על המעשה. האמירה כי הטקס היה פוליטי היא לגיטימית ולא מנותקת מהמציאות, אך כמו בכל דבר אחר - מה שחשוב זו הדרך בה היא נאמרת.