עוד שבוע מגיע לסיומו במדינת ישראל, ולצד המלחמה גם על המסך הטלוויזיוני אין רגע של שקט. בזמן שבקשת 12 סיכמו עונה מצליחה של סדרת הדרמה "חולי אהבה", בערוצים 13 ו-14 המשיכו להיאבק על הטאלנט שרון גל. וכמובן, הייתה גם אמירה מחרידה בשידור בערוץ 14, כי איך אפשר שלא. הנה קצת ממה שקרה על המסך שלנו בשבוע האחרון.
נטלי דדון אצל שי ופתחי
השבוע הרשת געשה בעקבות אמירה מחרידה בתכנית "פתחי ושי" בערוץ 14, כשהזמינו את המתארחת נטלי דדון לירות ברובה צעצוע, ונועם פתחי הגדיל לייעץ לה: "תחשבי שאת רואה את שקמה ברסלר". האמירה ההזויה הזאת כמעט נעלמה מאוזניי, כי אני עדיין הייתי טרודה במה שנאמר חצי דקה קודם לכן. דדון, משפיענית רשת, פעילה חברתית וגם דוגמנית, הציגה בפני צמד המגישים את האקדח שהיא נושאת איתה, ושי גולדשטיין לא יכול היה להתאפק מלומר את המשפט המגעיל הבא: "אקדח אי אפשר לשים עם ביקיני", ניסה להתבדח, "אז חבל".
מי שייכנס לאינסטגרם של נטלי דדון יראה הרבה תמונות עם דגל ישראל, קטעים מראיונות איתה וכן, גם תמונות בבגד ים, אבל המגיש הפרובוקטיבי בחר לצמצם אותה לסתם אישה בביקיני וגם הרשה לעצמו לומר את זה בזלזול בשידור בטלוויזיה. כבר כשהציג אותה בפתיח, הוא בחר במילים: "האישה היפה בארץ, ויש אומרים בתבל", בלי לומר מילה על הפעילות הציבורית שלה או על, ובכן, האישיות שלה. "את כבר לא מסמיקה ממחמאות", הוא קבע בשבילה, מה שכנראה היה הקרקע להערה המגעילה שנאמרה שש דקות מאוחר יותר.
לפני שלוש שנים, כשגולדשטיין היה שדרן ב"רדיו ללא הפסקה" לצד לאה לב, הוא הפסיד בתביעה לאביבית בר זוהר כשאמר עליה שהיא "רוקדת כמו זונה", ונאלץ לפצות אותה בעשרות אלפי שקלים. באותה השנה הוא הקדיש דקות שלמות מאותה התכנית כדי לדבר על תמונות חושפניות של עדן פינס, והשתמש בין השאר במילים (ואני מצנזרת): "מגעילה", "לא הייתי מראה את זה לאף אחד", "צריך להוקיע אותה". נראה שגם אחרי שנים ושינוי השקפת עולם גולדשטיין לא למד מהטעויות, ובעיקר לא הפנים איך מדברים לנשים, ועליהן.
הזגזוג של שרון גל
מי שהצליח לעקוב אחר דרכו הטלוויזיונית של גל מאז תחילתה בערוץ 10 ועד גלגולו הנוכחי בערוץ 14 (כנראה שאף אחד), לא הופתע במיוחד מההחלטה שלו לערוק שוב לערוץ 13. בעשור האחרון גל הספיק לזגזג ארבע פעמים בין ערוץ 14 (אז ערוץ 20) לערוץ 13, בין לבין כיכב גם בקשת 12 כש"האח הגדול" עוד שודרה שם, והגיש מספר תכניות רדיו יומיות. גל הוא לא אחד שמשתקע ובטח שלא כזה שהופך ערוץ מסוים לערוץ הבית שלו, אז למה כולם ממשיכים לריב עליו?
רק אתמול (ד') הוציא ערוץ 14 מכתב מאיים לערוץ 13, ובו נכתב: "הנכם נדרשים להימנע מכל פעולה שתכליתה או תוצאתה הפרת החוזה בין ערוץ 14 ומר גל". מאז הודיע על החלטתו לעזוב, בערוץ נלחמים בכל כוחם להשאיר את גל ומנפנפים בחוזה שחתם עימם. גל הוא לא טאלנט פרובוקטיבי כמו מגל, רוב הצלחותיה של מהדורת החדשות המרכזית יוחסו דווקא לפרטנרית מגי טביבי, ובכל זאת מנסים למשוך אותו משני הקצוות.
עבור 13 ו-14, גל הוא רק קלף. כמו בני זוג שמתחילים מריבה ובאמצע שוכחים על מה הם רבים בכלל, אבל כל אחד חייב להמשיך עד הסוף כדי להיות זה שמנצח. זה לא האישיות של גל או היכולת הטלוויזיונית, אלא בסך הכל קרב קלאסי מסוג "בוא נראה מי הכי חזק". בתקופה שבה ערוץ 14 גובר על המתחרה יום אחרי יום, בערוץ 13 מרגישים שהם חייבים לקחת את הקלף שלהם בחזרה. האם זה מה שיוציא אותם מהבוץ? קשה להאמין.
שרון גל ומגי טביבי צילום: תומר שלום
חולי אהבה
השבוע הגיעה לסיומה סדרת הדרמה של קשת 12, "חולי אהבה", שהפכה לסדרת הטלוויזיה הכי נצפית בישראל מאז "גוף שלישי" כשרשמה ממוצע עונתי של 15% רייטינג. מהפרק הראשון ועד הפרק השמיני הספקתי לעבור עם הסדרה את כל קשת הרגשות: שנאתי אותה, אהבתי אותה, צחקתי עליה וגם התאכזבתי ממנה.
אף אחד לא יגיד לכם שמדובר בסדרת מופת, בעלילה מקורית, בקונפליקטים עמוקים וביצירה טלוויזיונית מוערכת, אבל היו רגעים בהם היא הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה. קיטש מתפרץ מתוך סיפור אהבה "בלתי אפשרי" בין הדוקטור הקשוחה והחולה הרגיש, איילת זורר ועמוס תמם המעולים בתור השחקנים הראשיים ומספר סצנות מעולות עם זוהר שטראוס הנפלא. למרות שהיא הייתה עמוסה בקלישאות, מנותקת מהמציאות ועמוסה בסיפורי משנה, רוב הזמן היה פשוט כיף לצפות בה.
הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר עליה היא ששמונה פרקים הספיקו לחלוטין, וכעת רק נותר לקוות שקשת 12 ידעו לעצור בזמן ולא ימשיכו את הדרמה לעונה שנייה. למרות הסוף החצי-פתוח, עדיף להשאיר את סיפור האהבה של עמליה ומיכה בתור זיכרון מתוק ולא כמסטיק שנלעס יותר מדי.
הפרק האחרון של "חולי אהבה" צילום: קשת 12