כולם יודעים שחול המועד פסח הוא הזמן הכי טוב בשנה לצאת אל הטבע ולפגוש את האביב. מה שכולם פחות יודעים הוא שמי שאחראי על הטבע הזה ועל מרבית שטחי הטבע במדינת ישראל הוא לא אחר מאשר כובש הכיפה שאול גולדשטיין, יו"ר רשות הטבע והגנים, שמעביר את יומו במלחמה על הטבע ועל התודעה של החברה הישראלית. "להיות ירוק זה לא רק למחזר או לגדל גינה ליד הבית, להיות ירוק זה גם לצרוך פחות", הוא אומר.
למעלה מעשור כיהן שאול גודלשטיין כראש המועצה האזורית גוש עציון, ולפני שנתיים החליט "לקדם את הערכים שלי בחברה הישראלית, ערכי מורשת, טבע וארץ ישראל". סתם כדי שתבינו, ערכיו של גולדשטיין מתממשים על ידי 1500 עובדים בכ-400 שמורות טבע וגנים לאומיים המשתרעים על כ-25 אחוז משטחה של מדינת- לא פשוט. "לעמוד בראש רשות הטבע והגנים זה מאוד מורכב" אומר גולדשטיין, "אנחנו אחראים על כל הטבע במדינת ישראל, מאילת ועד החרמון, ומעורבים בהרבה תחומי חיים של החברה הישראלית. אתה חייב לדעת איך להיכנס להרבה נושאים ולהתמודד עם הרבה אתגרים כי לא תמיד מה שהאדם רוצה הטבע יכול לספק".
מה הכוונה? מה האדם רוצה שהטבע לא יכול לספק?
"האדם רוצה לייצר תשתיות, כבישים, רכבות, גדרות לחקלאות ועוד. בעלי החיים לא יודיעם להתמודד עם זה וככל שהארץ מרושתת בתשתיות נוצר מצב שאנחנו מרחיקים את הטבע למשבצות קטנות והורגים אותו. האוכלוסייה מתחילה להתנוון במשבצת שלה ואנחנו לא יודעים לפתור את הבעיה, אנחנו בונים מעברים רחבים בין שטחי הטבע כדי שבעלי החיים יוכלו לנוע אבל זה מייקר את התשתיות".
"אם אתה שואב יותר מדי מים, אתה פוגע במעיינות", הוא מביא דוגמאות. "אם אתה מרסס בשטחים חקלאיים, אתה הורס צמחיית טבע. יש מי שמייבוא אקווריומים של כל מני ציפורים משונות שמשתלטות על הטבע כמו טוקי הדררה הירוקים. זה הורס את הטבע. האדם גורם לפגם בצורה הטבעית ואנחנו נגלה את המחיר בעתיד כי מעבר לחן ויופי שיש בטבע וארץ ישראל, כל מערכת טבע ביולוגית סגורה תורמת לאדם. בשנות החמישים מדינת ישראל נלחמה בעטלפים והדבירה אותם, מכל מני סיבות. היום מבינים שעטלף אחד אוכל 1000 יתושים בלילה, כלומר אם יש לך עטלף ליד הבית אתה לא צריך להשתמש בתכשירי קטילה. לפעמי אנחנו חושבים שאנחנו יותר חכמים מהטבע".
 |
|
(צילום: קובי קלמנוביץ)
|
גולדשטיין מוסיף ומסביר כי שמירה על הטבע אינה נמצאת רק בחלקי רשויות המדינה אלא בחלקו של כל אחד ואחד מאיתנו, ולא, לא רק על ידי מחזור. "לשמור על טבע זה גם לשמור על האדם וככל שהאדם הולך לנוחות טכנולוגית הוא מתרחק מהנוחות הבריאותית שלו" מסביר גולדשטיין, "כמו שהאדם מאוד אוהב לאכול חטיפים והמבורגרים תעשייתיים ורק היום מבין שזה מקצר לו את החיים. מה שנשאר לו לאכול זה את מה שהקב"ה נתן לו".
סביר להניח שכשנצא לטייל עם משפחתנו בגנים הלאומיים או עם החבר'ה במעניינות, הטבע יסביר לנו פנים. גולדשטיין אומר שכדאי לדעת שמאחורי היופי הארצישראלי נמצאת סכנה של ממש. "הטבע בישראל נמצא תחת איום בלתי רגיל" הוא מזהיר, "ישראל צפופה מאוד וקצב הגידול הטבעי שלנו הוא הגדול ביותר במזרח התיכון ואלי גם בעולם. התשתיות של ישראל והרחבת הישובים כמו גם חקלאות וכבישים או גז, כל אלה טובים וחשובים אבל בסוף פוגעים בטבע. לצערי ערכי שמירה על טבע לא רווחים מספיק בחברה הישראלית, כל אחד חושב שגינה בחצר או מסלול בג'ילבון הופכים אותו לשומר טבע. אלא שלטייל ולגדל פרח זה לאו דווקא שמירה. שמירה היא להתנהג בענווה מול הטבע ולתת לו לעשות את התהליכים שלו כי התהליכים שלנו פוגעים בשלו. אנחנו עסוקים למצוא את השבילי הזהב כאלה שהמדינה תוכל לפתח תשתיות וישובים מחד, כי זה מאוד חשוב, ומאידך לא תפגע בטבע".
כאדם דתי אתה מוצא בעבודה שלך ערך מוסף?
"בוודאי, ראשית להיות מחובר לערכי מורשת, כמו ירושלים העתיקה ואזור הר הבית עיר דוד, מצדה וציפורי, כל כך הרבה תרבות והיסטוריה יהדות כך שמאוד מרגש אותי לטפל בהם. ובעיקר, הקב"ה נתן לנו את הארץ לעובדה ולשמורה- זאת בדיוק העבודה שלי. יש מי שאחרי על 'לעובדה' אני הוא זה שאחראי על 'לשומרה'. כפי שאמרתי הענווה עליה ציווה הקב"ה מאוד חשובה בהיבט של העמידה אל מול הטבע. בכלל, להתבונן על ארץ ישראל שיש בה באמץ הכל, נקודות מאוד מגוונות ועם הרבה עומק ומי שלומד להכיר את התהליך הטבעי של הארץ הזאת פשוט לא יכול להתכחש למעשה הבריאה".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il