מזמורי התהלים שגורים בפי כול. הם משוקעים בסידור ובמחזור, בתפילות הציבור ביום־יום, בחגים ובמועדים, ובהם דברי שבח והלל לריבון העולמים. הם נאמרים גם כתפילות אישיות לרפואת חולה, בבית העלמין ובכל עת מצוא. יש בהם דברי בקשה ותחינה, דברי אמונה ותקווה, דברי עידוד ונחמה, וגם השתפכות הנפש שבה כל אחד מרגיש כאילו מזמור זה או אחר חובר בעבורו ומתאים בדיוק למצב האישי שבו הוא מצוי.
קהילות רבות, מעדות הספרדים והאשכנזים גם יחד, נהגו לומר מזמור תהלים במנחה של שבת, לאחר קריאת התורה, בדומה להפטרה הנאמרת לאחר קריאת התורה בשבתות ובחגים ובימי צום.
בספר תמצאו את המזמור שנבחר לפרשת השבוע, ואת הקשר בינו ובין הפרשה, קשר שבא לידי ביטוי באחת משלוש האפשרויות: קשר רעיוני, קשר לשוני או קשר עיתויי – כלומר, קשר לזמן קריאת הפרשה, בסמיכות לחגים או לימים מיוחדים.
הספר נכתב לעילוי נשמת תהילה, בתו של המחבר, ולעילוי נשמת רבקה, כלתו, ששתיהן נפטרו בתאריך ה' באדר, בהפרש של שנים. סיפור חיים מלא השראה.
מי ייתן ובזכות הספר החדש, היוצא לאור עם תחילתו של חומש חדש, יחודש המנהג ויבוסס בקרב הציבור.
מחבר הספר, ד"ר ראובן מאמו שימש במגוון תפקידים במערכת החינוך, ובהם: מנהל בית ספר, מפקח ארצי על בתי הספר היסודיים בחמ"ד ויועץ פדגוגי לשר החינוך. כיום הוא מרצה בחוג לחינוך וספרות חכמים במכללות אקדמיות להכשרת מורים ומלווה מיזמים חינוכיים שונים.
מאמריו ומחקריו עוסקים בהגות החינוך היהודי. ספריו הקודמים: החינוך המודרני בראי המקורות, פרקי חינוך ומעש, החינוך במשנת הראי"ה קוק זצ"ל, פרקים במשנתו הציונית של הרב כלפון משה הכהן זצ"ל, עיונים בפרק קיט בתהלים, ועוד.