לא קל לשרוד בתעשיית המוזיקה היהודית, במיוחד אם אתה עושה משהו שונה, וכשאני אומר שונה אני לא מתכוון ללשיר עם גזרים על הראש או לקפוץ כמו תיש שחוט. מספיק שאתה מסרב ליצור שירים מתוך מכונת מילים אוטומטית (גאולה, אור, ללכת, קומי אורי, זריחה, זורח) שכל פעם רק מערבבת את אותן המילים בסדר אחר וכבר אתה הופך ליוצר "ייחודי" שלא מתאים לכל אוזן.
ואם אתה בכלל נועז ואתה מוסיף חטא על פשע ומעז לקחת גיטרות חשמליות ולפתוח את הדיסטורשן עד הסוף עם ריפים סוחפים ועוד יש לך כיפה... הסיכוי שישמיעו אותך או יזמינו אותך להופעה בפני בני נוער נפגע אנושות. כמובן אם ירצו לשמוע רוק הם יקשיבו למטאליקה או לכל להקת רוק חילונית. רוק דתי??? ה' ישמרנו.
הרוק במוזיקה היהודית מעולם לא היה מפותח מידי למרות כמה ניסיונות בעבר, "בית ספר לנבואה" של הסולן המצוין, אדם פז, זו הפעם הראשונה לדעתי שלהקה דתית בוחרת באופן מוצהר ליצור רוקנ'רול של ממש (אם אני לא מחשב את 'מטאליש' של דני ממן ומנחם הרמן שהייתה להקה שלא ביצעה מילים מקוריות כמעט אלא פסוקים).
השבוע הוזמנתי למופע של הלהקה במקום שלא הכרתי בירושלים - 'בלו הול מיוזיק' ברחוב סלומון והופתעתי ממקום אמנם לא גדול אך יפה, אסתטי, מצויד היטב ואפילו היטב מאד, עם סאונד מצוין ונעים והכי חשוב עם בוטנים וזיתים נפלאים יחד עם הבירה שהוגשה צוננת ובכוסות תואמות.
הלהקה הופיעה עם שירי אלבום הבכורה שלה - 'דרך חדשה הביתה', בביצועים דומים מאד לביצועי האולפן בתוספת ביצוע חביב ללהיט של להקת משינה - 'משהו קטן וטוב'. פז שכתב והלחין את שירי האלבום מופיע נהדר, הוא מלא בחיות ושירתו מצוינת. גם שאר חברי הלהקה שמנגנים ומלווים אותו בקולות הרקע נשמעו נפלא וניכר היה שהם נהנים מהנגינה יחד.
יש להם גיטרות מנסרות, מתופף נמרץ שיושב על הביט, לחנים טובים וזמר צנום אמנם אך עם הרבה רוקנ'רול בנשמה, ממליץ גם לכם ללכת לשמוע אות 'בית ספר לנבואה' וליהנות מרוק איכותי וערכי, כן עם כיפה.
[embed]