כפי שכבר ודאי הבנתם מהטור הקודם שלי, אני טיפוס של אשרי יושבי ביתך, או במילים אחריות אינני חובב של הופעות שאינן מרחק יריקה וחצי מביתי הירושלמי החמים. אך מי יכול לסרב להזמנה למופע בית, בביתו של אחד היוצרים החביבים עליי, קובי אוז שהשבוע השיק בביתו הפרטי את האלבום החדש שלו "חלום עקבותיך".
במהלך שיווקי מוצלח ומעורר עניין הופיע אוז שלושה מופעים רצופים בביתו בתל אביב כשבכל אחד מהמופעים השתתפו כ-70 אנשים שנהנו ממופע להקה מלאה על כל שירי האלבום החדש שהוקלט אף הוא בסדרת הופעות דומה לפני שנה. ביתו של אוז היה עמוס לעייפה ובכל פינת רצפה ישבו אנשים, אני באופן אישי מצאתי את עצמי ישוב על המדרגות המסתלסלות לקומה השנייה.
האלבום החדש מוקדש כולו לשירים ישראלים ותיקים שזוכים לשדרוג אתני ותפילתי מפיו של אוז והלהקה המופלאה שלו. חלק גדול מהשירים שזוכים לביצוע המחודש של אוז הם שיריו של אריק איינשטיין ז"ל, עוד אחד מאלו שאוהבים להיות בבית יותר מכל, ולמרות שמדובר בשירים מוכרים מאד אוז מצליח לצבוע אותם מחדש ולגרום לך להרגיש כאילו שמעת אותם לראשונה.
אוז לווה מוזיקלית עם הנגנים איתם הוא מנגן כל יום בשנים האחרונות עם ההצגה המצליחה שלו "געגועיי לגעגועים", כשבחזית ניצב (ורוקד) אדם מדר (סחטיין על הדיאטה) המולטי-אינסטרומנטל מפליא לנגן על המנדולינה, כינור, חצוצרה וכלים נוספים. אוז ביצע את השירים על פי סדר ההופעה שלהם באלבום ודילג בקלילות על רגעים משעשעים בהן הלהקה התחילה לנגן את השיר הלא נכון לקול תרועות הקהל המחויך.
שיאו של הערב היה בביצוע של שיר הנושא "חלום עקבותיך", ביצוע אתני שפשוט הפך את השיר האנכרוניסטי ללהיט עכשווי שאני מוצא את עצמי מפזם לעצמי כבר כמה ימים בהנאה מרובה. הביצוע החדש שאינו דומה כלל לביצוע המקורי הוא דוגמא מהנה במיוחד לאיך קאבר צריך להישמע. אינני חסיד בדרך כלל של קאברים אך אוז מוכיח ולא בפעם הראשונה שכל שיר שנופל לידיו וגרונו מקבל שדרוג ונצבע בגוון שרק אוז יודע להביא אל המוזיקה הישראלית.
[embed]
הלהקה ליוותה בשירה הרמונית כמעט את כל השירים והוסיפה רבות לעיבודים בעלי הגוון האתני שההומור כדרכו של אוז בצבץ בהן והוסיף רבות לנופך של המופע.
"חלום עקבותיך" מלבד שיר הנושא אינו עוסק במוזיקה יהודית כלל, אך חשתי לאורך כל הערב שלא משנה איזה טקסט אוז שר תמיד זה נשמע כמו תפילה. שירתו של אוז מלאה כוונה וניכר שהוא מחובר באופן מלא לטקסטים ובמקרים רבים התחושה היא שהוא לוקח אותם אף למקום עמוק יותר מאשר היוצר המקורי. חשבתי בתחילה שאולי רק אני בתור הדוס הכמעט יחיד בסלון העמוס (חוץ מחגי הלברטל המוכשר) רואה את התפילה הזו, אך עם סיום ההופעה כשניגשתי ללחוץ את ידו של אוז ניגשה אליו חברת הכנסת (לשעבר כבר?) רות קלדרון ואמרה לו "כתבת סידור תפילה חדש", משפט שאני חותם עליו.
מאז אלבום הסולו הראשון של אוז אחרי טיפקס "מזמורי נבוכים" אני עוקב באדיקות אחרי הקריירה של אוז פורצת הדרך בתחום החיבור ליהדות הישראלית זו שאינה מתביישת להיות גם ישראלית וגם מחוברת למסורת ולערכים היהודיים העתיקים אך העכשוויים. האלבום החדש של אוז אולי פחות ישיר באוריינטציה הדתית שלו אך הוא בהחלט חלק מ"תפילת החילוני" של אוז שאני מקווה שעובד בימים אלו על אלבום חדש של שירים מקוריים שלו והפעם באולפן עם סאונד אולפני ומדוייק יותר שהרי גם בתפילה צריך להשקיע.
האלבום שהגיע לחנויות השבוע מומלץ בחום לחובבי המוזיקה הישראלית הותיקה ולכל מי שמתחבר ללב החם והרחב של קובי אוז.
פורסם לראשונה באתר 'תרבות.il' בבלוג 'מוזיקה יהודית מקורית'