היי אני לא ממש יודעת איך לנסח את השאלה.. אבל אני אנסה:]
אז ככה..קצת על עצמי (זה קשור לשאלה) אני מהבנות האלה שחבות של כולן קופצנית ומתלהבת מאוד מצד אחד ומצד שני מאוד אוהבת להקשיב ולשבת עם אנשים(וזה קורה המון..) ופה קצת מתחילה הבעיה.נכון יש המון אנשים עם משפטים שמלבישים עליהם והם נשארים עליהם כל החיים והם גם נכונים?! אז עליי שמו המון כאלה ובניהם יש שאומרים עליי ש"יש לי איי קיו ריגשי הכי גבוה בארץ בערך" איך נסביר את זה..-למשל,אני עדיין בוכה במלך האריות:| ככה שאני מקבלת דברים די קשה כי מאוד קל לי להיכנס לנעליים של מי שמדבר איתי. "תמימה" זה משהו שכל החברות וכל השאר אומרים עליי, היתה תקופה שלא הבנתי למה.. אבל אחרי שהרבה בנות באו ושפכו אצלי ודיברו על דברים.. או אפילו בסתם שיחה שניהלנו בשבת ופתאום גיליתי כל מני דברים שיכולים לקרות והייתי בטוחה שהם קורים רק בסרטים!! ועכשיו אני די מבינה למה כולם קוראים לי ככה,ומצד אחד אני באמת רוצה להיות שם בשביל חברות שלי! באמת! אבל מצד שני.. הדברים האלה ..הם מאוד קשים לי..אני יושבת ונותנת עצות אבל הכל כ"כ מוזר.. פשוט אני לא מאמינה שלא כל הבתים הם כמו הבית שלי.. זה לא נתפס לי.. עכשיו רק אני מתחילה להבין שכל הזמן אמרו לי "איך את תמיד חושבת שכל העולם ורוד ומקסים?" ועכשיו אני מבינה שפשוט ככה ראיתי אותו. ואני עדיין חושבת שהעולם כזה! אבל.. אוף !אפילו בדברים שלא קשורים אישית לחברות שלי.. למשל דיברנו פעם אחת על איך שהיה לפני שנים בשידוכים (כל החברות שלי מרוקאיות ,עיראקיות ומעדות המזרח.. אני היחידה בשבט אשכנזייה.) ואתם יודעים מה גיליתי?! שאצלהם אשכרא פעם האבא היה מרביץ לבת שלו אם היא אצתה להתחתן עם מישהו מעדה אחרת!!! אני פשוט לא מצליחה לעכל שמשהו כזה קרה אי פעם.. זה יותר מדי קשה לי..וזה בלי כל שאר הדברים הנוראיים שגיליתי שקורים בעולם.למשל שנה שעברה ידיד של חברה שלי נפטר.. הוא נער!! נער בגילי! בן 15!! זה נשמע לכם הגיוני?ואני יושבת איתה כשהיא בוכה ומסבירה לה דברים על מוות ועל תפקידים ואני בעצמי לא מצליחה לעכל. מצטערת על השאלה הארוכה והמסובכת .. פשוט.. איך מתמודדים?? אני מרגישה שפתאום הבועה שלי נסדקת .. בועה שלא הייתי מודעת בכלל לקיומה ו.. אני לא יודעת איך להתמודד..