אור חדש מפציע

ספרו החדש של הרב רן שריד, ”מוסיף והולך“, מאפיין בדרך מיוחד כל נר ונר מנרות החנוכה ומסביר את עבודת ה‘ המיוחדת לאותו היום. סקירה

חדשות כיפה דוד הלל 03/12/12 18:22 יט בכסלו התשעג

אור חדש מפציע
צילום מרים צחי, צילום: צילום מרים צחי

אור חדש מפציע בעולם לקראת חג החנוכה, אורו של הספר "מוסיף והולך" שכתב הרב רן שריד. רבים רבים כבר רגילים להתכונן לכל חג בעזרת סדרת הספרים "בנתיבות החסידות" שערך, אבל כעת הרב רן לוקח אותנו למחוזות חדשים ומופלאים בעזרת ספרו החדש.

בעצם, הספר כולו מנסה לענות על שאלה אחת, מדהימה בפשטותה, שממש התביישתי שלא שאלתי אותה בעצמי קודם לכן. השאלה היא: מהו האופי המיוחד של כל נר מנרות החנוכה? מה שר לנו בלאט כל נר דקיק? אילו סיפורים הוא מספר, שלא נוכל לשמוע משום נר אחר?

כמובן, תמיד ישנה ההרגשה הכללית הזו שכל נר מוסיף אור, ושביחד הנרות צורבים בנו גרף חיובי נחוש, שדוחף אותנו מעלה, מעלה, מעלה. אבל הרב רן מבקש להתבונן בפרטים: מהי עבודת ה' המיוחדת של כל יום? מה נוכל לקחת אתנו לחיינו הרוחניים והנפשיים מכל אחד מנרות החנוכה?

לשם כך הרב רן נעזר בשלל כלים. חלקם מובנים מאליהם, כמו המספרים ב"אחד מי יודע", הקבלה לשבעת הרועים, הקבלה לאילן הספירות, תורת המספרים של המהר"ל. חלקם פחות מוכרים ואפילו מחודשים. אבל הרב רן אינו מסתפק במגוון תובנות נהדרות אלא דוחף אותנו לעצום עיניים, להתבונן פנימה, ולספוג לתוכנו את אור הנרות המיוחד הזה. כאן הוא כבר נעזר בכלים מעולם הסדנאות וחוגי עבודת הנפש המתעצם בימינו, ובעזרתם הופך את התובנות הללו לרלבנטיות, לנוגעות אלינו. כל זה נעשה בכתיבה בהירה וקולחת, עם נגיעות של הומור חסידי. אחד הדברים הכיפיים בספר הוא שבכלל לא מוכרחים לקרוא אותו מתחילה ועד סוף. ואפילו לא לקרוא פרק אחד על פי הסדר. היום נר רביעי? אפשר לפתוח את הפרק המתאים, לבחור את הכותרת המעניינת "ארבעת הנרות - יום האם", ופשוט להתחיל לקרוא. ולהעמיק. ולהתחבר.

אבל נדמה לי שעיקר כוחו של הספר הוא דווקא בשאלה, ולא בתשובות. כי השאלה פותחת כאן פתח לאולם רחב עם אין ספור תשובות ותובנות נפלאות, שכל אחד יכול להגות בעצמו: מה אני יכול לקחת אליי מדמותו של יעקב אבינו, כשאני מתבונן בנר השלישי? מה הקשר בין ספירת היסוד ביום השישי והגזירה שגזרו היוונים על ברית המילה? וכיצד זוג הנרות ביום השני משפיע על הזוגיות שלנו?

הספר הזה הוא הזמנה למהפכה. מכאן והלאה, דרשנים יהיו מוכרחים להתייחס ליום המסוים של החנוכה, אחרת זה ייחשב "לא רציני". אנשים ינסו לקבוע אירועים ומפגשים משפחתיים לפי הנר שמאיר להם ביותר. ייערכו סדנאות, יופיעו קלפי אימון ואפילו לוחות מעוצבים בני שמונה עמודים שמאירים את הייחוד שבכל יום. וכמובן, יהיה הרבה יותר קל לכתוב צ'ופרים ופתקי ברכה.

וישנה עוד הזמנה בספר, בין השורות: אמנם למדנו על עניינו המיוחד של כל יום, אבל הימים נותרים כ"נקודות" בוהקות ונבדלות, ולא כל כך ניכר החוט שמחבר ביניהם, שחורז אותם לתהליך אחד. כיצד היום החמישי מעניק לי מבט חדש על כל ארבעת הימים שקדמו לו? וכיצד הוא דוחף ומוביל אותי לקראת היום השישי, כתולדה ההכרחית שלו? העניין הזה פחות מטופל בספר, אבל חזקה על הרב רן שיהיה מוסיף והולך ויאיר לנו בעתיד גם את הסוגיה הזו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן