"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד" - דבר תורה לחג הסוכות

שאלה

(מתוך הנסיך הקטן, מאת אנטואנט דה סנט- אכזופרי)

ארבע מצוות יש לנו בחג הזה: סוכה, לולב (ארבעת המינים), חיבוט ערבה וניסוך המים, בזמן שבית המקדש היה קיים.

המצוה הרביעית של החג היא ניסוך המים. המדרש מספר שביום השני אלוקים בורא את המים. ומחלק אותם לשניים: מים עליונים- שמים ומים תחתונים- תהומות, ימים ונהרות.

אומר המדרש: בשעה זו היו המים התחתונים בוכים לפני ה' והיו דומעים ואומרים: גם אנחנו רוצים להיות בעליונים, במקום של הקדושה.

אמר להם ה': מכם יביאו ניסוך המים בחג הסוכות. אמרו לפניו: "ה', פעם בשנה זה ממש לא מספיק לנו". אמר להם: "כל קרבן שיקריבו לפני בבית המקדש ישימו עליו מלח, מלח שבא מהמים".

בשמחת בית השואבה היו מנסכים מים על גבי המזבח, מנסכים את הדמעות של המים התחתונים. מנסכים את ההשתוקקות של המים התחתונים שמייצגים את כל היצורים החיים בעולם הזה שרוצים להיות לפני ה'.

כל השנה היו מנסכים מים על גבי המזבח. בצד של המזבח היו צינורות חלולים בשם שתין ואל תוכם היו מנסכים את היין. יין מבטא תענוג, שכל, הבנה וכושר ניתוח וכשזה מתחבר זה מאיר וברור והכל בסדר. בחג הסוכות מנסכים מים. למים אין טעם ולהרבה אנשים אין תענוג בשתייתם. לוקחים אותם עם תרופה בלי לברך עליהם.

מים מבטאים את המקום שלנו בעבודת ה' כשאנחנו מגיעים בלי להרגיש, פשוט להתמסר, לעשות הכנעה, להתגעגע, ללכת אליו בלי להבין. ובלי לחכות להבין. להיות מוכנים שיש דברים בחיים שלנו מראש שאנחנו לא מבינים אותם.

וזו היתה שמחת בית השואבה כי אין שמחה גדולה מזו שככה יהודים עובדים את ה'. מה הבעיה לקבל עול מלכות שמים כשהכל ברור ומסתדר לנו איך שאנחנו רוצים והכל סבבה?

והיתה שמחה כזאת גדולה בבית המקדש שאומרים עליה: שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.

היו שמחים על זה שאנחנו מחוברים בלי להבין והולכים איתו בלי לדעת לאן, שנסמכים עליו ומצפים לו ויודעים שהוא תמיד אבל תמיד יגיע.

וזה גם הסוד של הערבה. הערבה, לפי ספר החינוך מבטאת את היהודים שאין להם טעם וריח. אין בהם תורה ומעשים טובים. ואלה יהודים שנראים פשוטים כאילו כאלה שאין להם קשר, שלא מחוברים שלא עושים כלום. אבל זה מה שאת רואה מבחוץ. מבפנים הלב שלהם בוער למלך.

חג שמח,

נועה, חברים מקשיבים

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה